עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

הלכתי ל"שנקר" ללמוד "סטיילינג אישי",
וזאת על מנת ללוות נשים ש"פגשו בסרטן השד",
ומצאו את עצמן עם הקושי הנשי כאשר הגוף לא נראה כפי שהיה.
וכל אשה שרוצה לאהוב את עצמה ולהיראות במיטבה.
חברים
יוסף רוטשטיין
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
סטיילינג  (8)
נעמי איצקוביץ  (3)
סרטן  (3)
אופנה  (2)
שנקר  (2)
אביאלה ששון  (1)
אביחי קמחי  (1)
אדום  (1)
אומן  (1)
אופנה עושים באהבה  (1)
אורה סומא.  (1)
אורנה שאול  (1)
אלה קארי  (1)
אלינור עאמר  (1)
אמ  (1)
אסנת הררי  (1)
אש היצירה הפנימית  (1)
בדי מרפא  (1)
בילבי  (1)
בלט  (1)
בצלאל  (1)
גוליס  (1)
גל חרמוני  (1)
דבורית שרגל  (1)
דורון רבינוביץ  (1)
דנה כהן  (1)
דרוזית  (1)
הביודעם  (1)
הילה גוולי  (1)
הישרדות.  (1)
הפקת אפנה  (1)
הקורל  (1)
השראה  (1)
זיכרון  (1)
חותם חיים  (1)
חזון  (1)
חני וינרוט  (1)
טלי קושניר  (1)
יהודית הרפ  (1)
יהודית הרפז  (1)
יובל דורון  (1)
יום השואה.  (1)
יומנה אלוואזני  (1)
יעל אלקיים  (1)
יעל גולדמן  (1)
כותבת במקל של כורכום  (1)
כתום  (1)
לורנס לה-שאן  (1)
לפגוש סרטן  (1)
מיכל קולט -ארבל.סרטן שד  (1)
סטיילינג.תשוקה  (1)
סטייליסטית  (1)
פוטותרפיה  (1)
פול פוארה  (1)
פקטורי 54  (1)
פרידה קאלו  (1)
צהוב  (1)
צורפות  (1)
צילה זן בר צור  (1)
צרלי צפלין  (1)
קוקו שאנל  (1)
קושקה  (1)
קיימות  (1)
קירה דורון  (1)
קנדינסקי  (1)
רבקין -בריק  (1)
רוזה סיינסקי  (1)
ריפוי רוחני  (1)
רקמה תימנית  (1)
שופוני  (1)
שיר משעל  (1)
שנקר.  (1)
שרי בן ארו  (1)
תשוקה  (1)
ארכיון
אדום-אדם-אישה

אדום-אדם-אישה

07/01/2014 14:01
נעמי איצקוביץ
קירה דורון, אדום, סרטן, לפגוש סרטן

 

 

חשבתי אדום ,חשבתי דואליות

בשנתיים  האחרונות מאז  פגשתי  סרטן

אני והאדום לא היינו ביחסים טובים, תחילה סירבתי לצאת אתו ואחר כך הוצאתי אותו מחיי.





                                                                                                                                              קירה דורון

                                                                                                                                               צילום-תומר בראון.

האדום בהיבט החיובי שבו מסמל  תשוקה ,אהבה, שמחת חיים

הוא מבטא את החיבור לנשיות-תעוזה נשית ויכולת קבלה של הגוף הנשי

על כל גווניו והשינויים העוברים עליו במחזור החיים: הדם ,הלידה ,ההכלה, ההנקה

והנה חשתי פגיעה בסיסית ,בנשיות, בשד

וסירבתי ללכת אתו.


 

האדום בהיבט השלילי שלו-

כאשר הוא מופיע עז ובוהק הוא מסמל דם ,מלחמה,

סימן לסכנה וקריאת זהירות.

צבע של רוגז וכעס. ביהדות הוא מבטא  את מידת הדין(ואילו הלבן את מידת החסד).




 

וכאשר באתי לכתוב עליו

נתקלתי בחומות של פחד

וכדרכי היסודית, היצירתית, התחלתי לחקור את שורש התחושה

על שום מה אני חווה תחושות חזקות של רתיעה ...? כלפי האדום?

אישה, שפוגשת סרטן-שד

חשה פגיעה בתחושה  של הביטחון הכי בסיסי –בסרטן הבית בוער

יש איום בסיסי על הבית ,המשפחתיות ,הזוגיות ,השורשים

ולכך נלוות  ההחלטה לעשות כריתה כדי להימנע מהישנות המחלה

ואז יש פגיעה בנשיות.

כאמור–כל מה שהאדום מייצג.

ועולות שאלות קשות

מהי נשיות? מה תפקידו של השד בחיי האישה ,בתפיסת הגברים את הנשים, שחזור- כן או לא?


                                                                                                                                                  ציור-יובל דורון

באופן מודע ,

בהיותי סטייליסטית לנשים שפגשו סרטן. חשבתי שלא אוכל לסייע לנשים אחרות לקבל את עצמן

להשלים עם ההווה הנשי העכשווי

כל זמן , שלא צלחתי ולא התגברתי על רתיעתי שלי מהצבע האדום

וכך,נאמנה לדימיון  המודרך ,התחלתי לתרגל בדמיוני אותי עטופה בצעיף אדום ,לובשת כובע  וז'קט אדום

והדמיון הפך למציאות...

ויצאנו אני ודורון רבינוביץ לצלם ביום של גשם בירקון


                                                                                                                                        צילום-דורון רבינוביץ.

בלימודי הסטיילינג בשנקר

רבות דובר ,שאין צבע שאנחנו לא אוהבות

יש גוון שאליו אנחנו לא מתחברות

גילתי שאני לא מתחברת לאדום עז

אבל אני מאד אוהבת את צבע השני והארגמן.

הארגמ ןהוא צבע של מלכות  וגבורה.

הפקת הפיגמנטים לצביעת הבגד  הייתה מאד יקרה ומסובכת כיוון שזה הצריך שימוש בכמות

גדולה מאד של חלזונות ים.  לפיכך הצבע מתקשר עם מותרות ויוקרה

ורק אנשי המעמד העליון לבשו צבע זה

ארגמן קיים בבגדי מלכות של מלכי אירופה

וגם לאפיפיור יש כיפה ארגמנית.


 

כסטייליסטית אני חושבת שללכת עם אדום עז, שני או ארגמן

צריך לקום בבוקר לטעמי ,עם מצב רוח –ארגמני

ואתן חברותי למסע האם תלכנה באדום עז או בשני וארגמן,

פריט או שניים הנותנים צבע  או אולי תתעטפנה באדום מכף רגל ועד ראש?       דורון רבינוביץ

רונית מזיג שטנד
07/01/2014 19:48
קראתי בשקיקה. נהניתי ללכת איתך בשבילי האדום על שלל רבדיו- האמיץ, המתריס, הזועק, הכואב. ומרגע שפינית לו מקום ואיפשרת לעצמך להתבונן בו שוב- במבט חדש- כבר נעשה שינוי מה. והשינויים האלה, הקטנים, הם אלה שנותנים לנו לפעמים אצבע או יד ועוזרים להתרומם אל על...תודה.
לפני 4 דקות · אהבתי
נעמי איצקוביץ
08/01/2014 09:19
רונה,את ההולכת איתי במרחבי הרבדים של המציאות יודעת דבר או שנים.
תודה על רגישותך,על קריאתך הקשובה .
ותודה שחזרת לחיי.חברה אהובה שלי
עדית
07/01/2014 19:51
מרגש מאד. כל הכבוד לך על התעוזה ועל האומץ, על התגברות הפחד ועל הלמידה.
נעמי איצקוביץ
08/01/2014 09:20
עדית יקרה שמחתי והתרגשתי לקרוא את תגובתך.
תודה על טוב ליבך.שמחה שהכרנו.
שירלי סלע לבבי
08/01/2014 05:32
קודם כל, הבלוג מרתק ונהדר הפעם ובכלל.
לגבי האדום, אספר לך סיפור קטן: אבי ואמי היו שני אנשים מאוד שונים. הוא שוביניסט, והיא פמיניסטית וטיפוס מנהיג. אחרי שאבי נפטר אמי סיפרה לי שהיא מאוד אוהבת אדום אבל אבי לא הירשה לה ללבוש בגדים בצבע הזה. אחרי מותו היא התחילה לתת לעצמה דרור בבחירת הצבעים...
נעמי איצקוביץ
08/01/2014 09:22
שרלי -ברכות על הגשת הדוקטורט.זהו יום שמח במיוחד.שתינו גמענו אומץ,תעוזה ופרצנו קשיים.אהבתי את הסיפור על אימך.תודה ששיתפת
אילנה בלוך
08/01/2014 10:55
נעמי יקירתי , פוסט מרגש , חכם ואמיתי !!!! ריגשת אותי מאוד ... וגרמת לי גם לחשוב את התפיסה שלי כלפיי אדום .... זה מעניין שאדום פשוט צועק לתשומת לב ואישה בשלב כזה בחיים ככל הנראה נמנעת מתשומת לב ... מסיבות שונות אגב ... מדהים לגלות שבטיפולי מגע דווקא התחושה היא שונה ... הנשים הללו צועקות לתשומת לב .... הפרדוקס בין הפנים לחוץ שלנו עולה הרבה פעמים בשלבים שונים של החיים .... כל הכבוד לך על האומץ הפרטי שלך ועל האומץ שאת מעבירה הלאה .... מחזקת את ידייך ואת עשייתך ....
נעמי איצקוביץ
09/01/2014 11:57
אילנה יקרה פשוט תודה.
על תגובתך המעמיקה ,על הדואליות המתקיימת בין הפנים לחוץ.כאשר החוץ מבקש להסתתר ואלו הפנים מבקש תמיכה והכלה.אשרי המטופלים שזכו ויזכו בך.
שרית פיין
08/01/2014 11:12
נעמי הצלחת לרגש ובתוך הכתבה שלך מצאתי אותך כאישה רגישה הנמצאת בסערה אך לא נותנת לסערה לטלטל אותך ובגבורה את עם הפנים לרוח נלחמת בדרך היחודית לך בדמיון מודרך שאת ורק את יודעת כיצד לנצח ויכולה לסערה ומביאה אותה לכניעה מוחלטת שכן את לובשת אדום. ראי מה כוחך וקבלי מתנה זו באהבה.
נעמי איצקוביץ
09/01/2014 12:00
תודה לך שרית על רגישותך המתבוננת.
גילוי נאות-האדם הכותב משתמש בכתיבתו כדי להעצים דברים ולהיות שופר ללא מדברים...מה שנראה מאד אישי מטובל בי ובחברותי המקיפות אותי.
חנה טואג
09/01/2014 12:10
היי נעמי רשימה יפה ורגישה אכן הצבע מבטא את ההרגשה אוהבת מאוד אדום אבל אלבש אותו רק כשאני מרגישה אדום .האדום בקבלה הוא ספירת הגבורה לטוב ולרע .נוטה לארגמן ונגיעות של אדום באקססוריס -חגורה ,שרשרת ברט . תודה על כתבה יפה
זה לא רק הצבע כמו שאומרת חוה אלברשטין בשירה
נעמי איצקוביץ
09/01/2014 13:02
חנה טואג. תגובתך מרחיבה את ליבי.
אכן הרגישות והחיבור לצבעים והריפוי שעולם הצבעים מגיש לנו הוא עולם קסום להולכים בנתיב הזה.
נעמי איצקוביץ
10/01/2014 05:45
נעמיקי, תודה על הצבעים של הקשת שאת מביאה מנפשך אל השמים שבנו. בימים האחרונים אני קוראת שוב את המאמר של ויקטור טרנר על האדום והלבן כסמלי מפתח בשבט הנדמבו בזמביה, על עץ הדם ועץ החלב שסביבם נערכו ריטואלים שקשורים בלידה בפריון בכהונה ובמוות. בתרבות ממנה באה משפחתי האדום מסמל את הפריון, היופי הנשי וההגנה המאגית. אני לגמרי באדום אדום הזה.

לפני 11 שעות · לא אהבתי ·
יהודית פרנס
11/01/2014 09:10
תודה לך נעמי על המסע האדום המרגש והמטלטל. הלכתי בעקבותיך בנתיב הנשי עז הצבע והמבע, ונכון, הצלחת לקרב אותי ולו במעט אל אותו הגוון, אל אותו האדום שגם אני לא יכולתי להתחבר אליו. אין לי ולו בגד אחד אדום, לעומת זאת את גווניו השונים ניתן למצוא בשפע במלתחתי. אולי אעז הפעם ולו בגלל עוצמותיו ומשמעויותיו הקיומיות ממש. תודה לך נעמי על החוייה!!!
נעמי איצקוביץ
14/01/2014 21:21
יהודית יקרה תודה על רגישותך
שמחה שהצלחתי במעט לקרב אותך אל הגוונים האדומים..אכן יש ריפוי דרך עולם הצבע.תודה על קיאתך היחודית אותי :)
מיכל פריימן
27/01/2014 17:50
נעמי,
מדהים.
נוגע ללב ומרגש.
בכל בלוג שלך את חודרת לעמקי הנפש, ל"מאחורי" של כל דבר.
ממש מרתק מיוחד, ונכון כל כך!!!
תודה שאת משתפת אותנו במחשבות המיוחדות שלך :)
אחות של לאה.
נעמי איצקוביץ
27/01/2014 20:11
מיכל(אחות של לאה) יקרה!
שמחה אני לקרוא את תגובתך...נכון הפעם היה זה מסע אל תוך הנפש
העזתי לשתף אתכם בעולמי הפנימי.
תודה לך על קראתך העמוקה
דורון
27/01/2014 21:44
אדום הוא צבע הדם הזורם בעורקייך ומביא חיים לתאי גופך
נעמי איצקוביץ
01/02/2014 23:02
דורון יקר-אדום אכן הוא יסוד החיים.
תודה על תגובתך.
יהודית פרנס
26/05/2015 12:44
נעמי, תודה לך על שורות מרגשות שהובילו אותי בנבכי הנפש ובנבכי האדום. הצבע האדום ואני לא בדיוק, בכל זאת העלית בפני את השאלה למה ומעבר לזאת עוררת בליבי תחושות בקשר אליו...הכתיבה שלך מרגשת אותי בכל פעם מחדש.
תודה וחיבוק גדול
הילה גוילי
06/08/2015 12:34
האדום הוא אחד הצבעים אשרמשויכים לאנרגיית החיים ולמחסן החיים צבע שהוא בעל קצוות קיצוניים במיוחד.באופן אישי הולכת עם אדום ובעיקר בזמן ההריונות .אדום עז במיוחד וצבע הארגמן קשה למצא את השני בחניות .סיפור החיים שלך בפוסט מביא השראה לנושא הריפוי באמצעות הצבע ושינוי גישה לחיים.גאה בך !!!
נעמי איצקוביץ
13/08/2015 09:13
הילה אהובה
אכן דרך ארוכה עשיתי עם הצבע האדום.
שמחה שאת רואה בפוסט שלי השראה לנושא הריפוי מפיך זאת בהחלט מחמאה ראויה
יוסי חדד
12/08/2015 14:03
נעמי יקירתי אם אפשר להוסיף משהו על הצבע האדום- הצבע האדום הוא הצבע המסמל את החיים (דם), הפוריות, חושניות, חיוניות ונקרא "אב הרוחניות" . ברוב התרבויות העתיקות הצבע האדום מייצג את הזכריות. האדום מבחינה רגשית נחשב לצבע הרומנטי ביותר שיש. במספר מחקרים שנעשו מצאו שגברים דירגו נשים שהיו לבושות באדום כנשים המושכות והחושניות ביותר. בקבלה האדום משמש לספירת הבינה וצבעו של יצחק אבינו (אביו של עשו האדמוני) .
נעמי איצקוביץ
13/08/2015 09:11
יוסי יקר
שמחה על התוספת שתופסת ...האדום אבי הרוחניות .עכשיו שגיליתי את האוצרות הרוחניים שלך .יש בדעתי להיעזר בך .ראה הוזהרת
יעל
07/01/2016 07:45
נעמי יקרה, כמה יפה כתבת והיטבת לבטא.
נעמי איצקוביץ
09/01/2016 17:45
תודה יעלי
אהובה
אורית
07/01/2016 09:09
נעמי יקרה,
קראתי בעבר את הכתבה אבל אז הייתי טרייה בתוך הסרטן והדברים לא חלחלו לתוכי ואולי כן.
את מדברת על השאלות הקשות של מהי נשיות ועוד שגם אני חוויתי וחווה עד היום. אני לא עברתי כריתה אך השד הכואב עדיין מהניתוח וההקרנות לא מאפשר.....
כתבתי לעיל שאולי כן חלחלו הדברים לתוכי וזאת משום שאני מוצאת את עצמי קונה בגדים אדומים על גווניהם הרבים שפעם לא העזתי ללבוש ולו רק להכניס את השמחה לתוכי מבחוץ פנימה.
רק אתמול נכנסתי לחנות בגדים לקנות לי מספר פריטים חסרים והיה לי קשה שלא מצאתי צבעים חיים ועליזים כי חורף עכשיו והכל שחור אפור כחול כהה. אז התפשרתי ואני הולכת עם צעיפים צבעוניים וכובעים בשלל צבעי הקשת.

תודה לך על כתבה מקסימה הפורטת על נימי הנשמה.
נעמי
09/01/2016 08:20
אורית יקרה
אני שמחה שמילותיי חלחלו ונגעו בך
אנחנו שפגשנו סרטן מחויבים לא להדחיק .להסתכל לפחד בעיניים ולגעת בלב הכאב .משם מתחילה ההחלמה והריפוי שלנו .וזאת המהות של בדי מרפא
ואכן דברים שיוצאים מהלב נכנסים ללב
חגית דנה
08/02/2016 16:56
נעמי את כל כך מרגשת
נעמי איצקוביץ
26/06/2018 17:19
תודה חגית אהובה.
במסלול של תעוזה ללכת עם אדום אין ספק ששתי שמלותייך תרמו לי לשתות מי אומץ ולהעז.
שירי
08/02/2016 18:47
בשנים האחרונות אני לובשת הרבה אדום, בורדו, בריק... כנראה שזה בא לי טוב יותר מאשר הכחולים שלבשתי הרבה שנים. והוספתי לק באדום-כתום-קורל שאותו אני לא מחליפה בשום גוון אחר. תמיד חוזרת אליו.
נעמי איצקוביץ
26/06/2018 17:21
שירי יקרה
אהבתי את הלק אדום -קורל.התעוזה להוסיף לק נשי מוסיפה הרבה שמחת חיים.ועם זאת הכול במידה..מותר גם לאפשר צבעים אחרים המתאימים לנו במנעד הצבעים.
על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.