עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

הלכתי ל"שנקר" ללמוד "סטיילינג אישי",
וזאת על מנת ללוות נשים ש"פגשו בסרטן השד",
ומצאו את עצמן עם הקושי הנשי כאשר הגוף לא נראה כפי שהיה.
וכל אשה שרוצה לאהוב את עצמה ולהיראות במיטבה.
חברים
יוסף רוטשטיין
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
סטיילינג  (7)
נעמי איצקוביץ  (3)
סרטן  (3)
אופנה  (2)
שנקר  (2)
אביאלה ששון  (1)
אביחי קמחי  (1)
אדום  (1)
אופנה עושים באהבה  (1)
אורה סומא.  (1)
אורנה שאול  (1)
אלה קארי  (1)
אלינור עאמר  (1)
אמ  (1)
אסנת הררי  (1)
אש היצירה הפנימית  (1)
בדי מרפא  (1)
בילבי  (1)
בלט  (1)
בצלאל  (1)
גוליס  (1)
גל חרמוני  (1)
דבורית שרגל  (1)
דורון רבינוביץ  (1)
דנה כהן  (1)
דרוזית  (1)
הביודעם  (1)
הילה גוולי  (1)
הישרדות.  (1)
הפקת אפנה  (1)
הקורל  (1)
השראה  (1)
זיכרון  (1)
חותם חיים  (1)
חזון  (1)
חני וינרוט  (1)
טלי קושניר  (1)
יהודית הרפ  (1)
יהודית הרפז  (1)
יובל דורון  (1)
יום השואה.  (1)
יומנה אלוואזני  (1)
יעל אלקיים  (1)
יעל גולדמן  (1)
כותבת במקל של כורכום  (1)
כתום  (1)
לורנס לה-שאן  (1)
לפגוש סרטן  (1)
מיכל קולט -ארבל.סרטן שד  (1)
סטיילינג.תשוקה  (1)
סטייליסטית  (1)
פוטותרפיה  (1)
פול פוארה  (1)
פקטורי 54  (1)
פרידה קאלו  (1)
צורפות  (1)
צילה זן בר צור  (1)
צרלי צפלין  (1)
קוקו שאנל  (1)
קושקה  (1)
קיימות  (1)
קירה דורון  (1)
רבקין -בריק  (1)
רוזה סיינסקי  (1)
ריפוי רוחני  (1)
רקמה תימנית  (1)
שופוני  (1)
שיר משעל  (1)
שנקר.  (1)
שרי בן ארו  (1)
תשוקה  (1)
ארכיון
אדום-אדם-אישה

חשבתי כתום

22/07/2013 17:24
נעמי איצקוביץ
בילבי, חזון, השראה, כתום


"כן, יקירי אני חושבת צבעים ומריחה מילים" 


חשבתי כתום ומיד בדמיוני ראיתי את גיבורת ילדותי


"בילבי בת גרב"


"שיערה היה בצבע  גזר והוא היה קלוע בשתי צמות נוקשות שהזדקרו לצדדים...השמלה שלה הייתה משונה


 למדי... היא הייתה אמורה להיות כחולה אבל הבד הכחול לא הספיק.

 

לכן בילבי הוסיפה ותפרה פיסות בד-אדומות קטנות פה ושם את הרגליים

 

כיסה זוג גרביים האחד חום והשני שחור  " (אינטגריד לינגרדין .בילבי).


אכן ילדה יוצאת דופן המוזה שלי


האם לדעתכם בילבי מתלבשת בסטייל?


ולמה זה בחרתי להתחבר לילדה כל כך לא טיפוסית?


בילבי היא אייקון של ילדה מיוחדת, שמחה, בעלת מעוף, יוצאת דופן פיזית ומנטלית.





דמותה יוצרת אצלי הדהוד פנימי  להשראה שהעניק לי ד"ר ברני סיגל


 בספרו "אהבה, רפואה וניסים". ד"ר סיגל רופא יוצא דופן, 

 

המחבק את מטופליו ומביא אותם לידי אמונה ביכולת שלהם להבריא את עצמם. 



ד"ר סיגל מאפשר למטופלים שלו לצייר את מחלתם

 

ובעזרת הצבעים הוא מוצא דרך אל עולמם הפנימי.


הפרופיל שלו למבריאים מסרטן: אנשים המעזים  להיות יוצאי דופן,


 לחיות מתוך אמת פנימית, לחפש ולמצוא אהבה.


 

עברי סלע לבבי

 


וזהו החיבור שלי לסטייל,לכתום ולבילבי כתומת השער


הכתום של השמש,התפוזים והדלועים


הוא צבע המבטא אושרו שמחה


הוא צבע שיש בו תעוזה, יוזמה, זרימה פנימית  המאפשרת מסע  לגילוי עצמי


מסע לגילוי והתמרה של מי שאנחנו. זהו  צבע המחבר אותנו ליצריות וליצירתיות.


 


המוזה שלי בילבי לוקחת את הקלפים הקשים בחייה (אבדן אם)


והופכת את הקושי לעצמה ,שעוזרת לה ללכת לנתיב של עצמאות- כך גם אני לוקחת את ההתנסות הלא


 פשוטה של התמודדות במחלת הסרטן  והופכת אותה לכלי


לעזור לאחרים שעברו את מה שעברתי


זה החזון הכתום שלי !

 

שמלה ביבוא אישי של סיגלית וונש 

 

grouchkaאריק
תמר המר
23/07/2013 05:57
כתום צבע נהדר מלא אנרגיות וגם בילבי. השמלה שאת לובשת מקסימה!
נעמי איצקוביץ
23/07/2013 06:28
תמר המר יקרה...השמלה הייתה הטריגר לפוסט.
ככה זה אצל סטייליסטית-ספרותית משהו.
אהבתי את תגובתך.תודה
טליה
23/07/2013 08:45
הכתום על הבוקר עושה טוב, רשומה מלבבת. אהבתי את השמלה כמובן ומה שמאחוריה - ספרים!!
בוקר טוב
נעמי איצקוביץ
24/07/2013 07:55
בוקר כתום ושמח לך:)
שמחה שליבבתי את ליבך..כאמור לי ולך אהבות משותפות...ספרים,כתיבה,בגדים
אבל כתיבה באה מאהבה או שלא באה בכלל.
נגה
23/07/2013 10:24
מקסים!!
פעם ממש לא אהבתי את הצבע כתום אבל עם הזמן זה השתנה.
יש בו המון חיות ושמחה :)
השמלה שלך מהממת...
נעמי איצקוביץ
24/07/2013 07:49
נגה יקרה
גם אני לא אהבתי כתום.זאת אהבה חדשה! פתאום בשנתים האחרונות אני מוצאת עצמי קונה כתום...פתאום גיליתי את השמחה שבו,את החיבור לנשיות,ליצירה. שמחה שאהבת את השמלה
אילה רז
23/07/2013 16:14
אהבתי את מה שכתבת. רפואה שלמה.
נעמי איצקוביץ
24/07/2013 07:51
אילה שמחה שאהבת...
יום אחד אבוא לראות ולקנות מן התכשיטים שאת עושה:)
פרי אפרתי
24/07/2013 20:37
מתחברת לגמרי לאני מאמין שלך - תעוזה. יוזמה וזריחה פנימית .
כתומה כמובן
הרבה שמחה ובריאות
נעמי איצקוביץ
25/07/2013 08:09
פרי יקרה
תודה על מילותיך החמות...
"זרימה פנימית"-הייתה פה מעידה בכתיבה
והנה היא משתלבת היטב ברוח הכללית...
שמחה שאהבת והתחברת...לעולמי
נירית מודעי
27/07/2013 10:13
נעמי,הכל מקסים ומעורר השראה ואת נראית נפלא!!!
נעמי איצקוביץ
06/08/2013 15:38
נירית שמחה שאהבת את הפוסט
ותודה על המחמאה
שרון
18/08/2013 11:00
הי נעמי,
מקסים!
אוהבת מאוד כתום ואנשים מעזים,
כל טוב:)
חנה טואג
02/02/2014 07:18
נעמי יקרה אוהבת את הכתום שלך אף אני אוהבת כתום ,כשכתבתי את שני ספרי הראשונים כל חדרי הפך כתום כיסוי המיטה ,הוילונות השמיכה -הכל הרגשתי שנכון לי להתחבר לצבע המרנין הזה.תודה על רשימה כתומה ויפה
נעמי איצקוביץ
15/02/2014 10:54
חנה יקרה.
פתאום גיליתי את תגובתך הכתומה,המרנינה והיצירתית.
אף אני לומדת לזמן את אש -היצירה באמצעות עולם הצבעים
יהודית פרנס
03/02/2014 08:41
נעמי, איזה פוסט מעורר, מרגש ומזרים הרבה אנרגיה לגוף ולנשמה.
המשפט שציטטת "אנשים המעזים להיות יוצאי דופן, לחיות מתוך אמת פנימית, לחפש ולמצוא אהבה", עשוי לשמש מוטו לכל אחד ואחד מאיתנו קל וחומר לאלו המצויים בתהליך של מאבק על חייהם.כן, בילבי הכתומה והמנומשת היתה גבורת ילדות גם שלי, מבלי משים תמיד זרמה איזו אנרגיה ושמחת חיים ממנה אלי ואל כל הקוראים וזה אכן מה שמתרחש גם בדברים שכתבת. תודה לך!
אילנה בלוך
28/03/2015 06:31
נעמי יקירה ...פוסט נהדר כהרגלך.
נגעת בי בשתי נקודות עיקריות, שני ספרים יוצאי דופן ואהובים עליי במיוחד.
בילבי או פפי בשפת האם שלי, היא אכן דמות כתומה לכל הדעות.. אבל מי שמעמיק בספר ולא נצמד לסרט או לסדרת הילדים...מבין שהשמחה והאנרגיות שלה הן לחלוטין בחירה של דרך אין לה כל סיבה ממשית להיות מאושרת...חייה מורכבים , מלאים בדברים שיכלו להפיל אותה ולגרום למועצה לשלום הילד לדפוק על דלתה ובמקום זאת היא בחרה ...היא בחרה להיות כתומה ולשדר זאת לעולם וקודם כל לעצמה ... ולכן היא דמות מעוררת השראה ...שמלמדת אותה שאת הקלפים כבר חילקו אבל את חוקי המשחק אנחנו קובעים...
ד"ר סיגל הוא נהדר וזה ספר שאני ממליצה תמיד לקרוא לאנשי רפואה ומטפלים, הספר הגיע לידיי כשהחלתי את התנדבותי עם חולי סרטן וטיפולי מגע...האהבה הניסים והרפואה חייבים ללכת ביחד...וחבל שהתרחקנו מהמודל הזה, מהמודל של רופא השבט שמכיר את מטופליו, שמכיל אותם,ויודע עליהם ועל הטיפול בהם...אגב היפוקרטס החל את דרכו מהתבוננות , הוא היה מגיע לבתים וצופה בכדי להבין את המחלה ואת ההתנהלות של הסביבה והחולה בכדי להתאים טיפול .. נהדרת כהרגלך !!!
נעמי איצקוביץ
28/03/2015 09:45
אילנה יקרה נהדרת את :)
"היא בחרה להיות כתומה ולשדר זאת לעולם וקודם כל לעצמה ..ולכן היא דמות מעוררת השראה ...שמלמדת אותנו שאת הקלפים כבר חילקו אבל א ת חוקי המשחק אנחנו קובעים ".
התובנות שלך כל כך מרגשות ...נפלאה בחירתך להיות איש טיפול במגע .אשרי המטופלים שלך .
ושמחה אני במיוחד על היכרותנו שלנו
יעל
27/06/2015 12:49
נעמי יקרה,

קודם כל הרבה בריאות והרבה צבעים בחייך.
אני מכירה אישה שריפאה עצמה מספר פעמים מסרטן באמצעות מסע צבעים שהיא עורכת בינה לבין עצמה.
אשריך שזכית בכלי המופלא הזה גם כן.
ואת צודקת לגמרי, בכתום יש הרבה חיות. :-)
נעמי איצקוביץ
27/06/2015 13:32
יעלי יקרה ריגשת אותי מאד
מאוד הייתי רוצה להכיר את האישה הזאת .
אני באמת מאמינה שזהו כלי מאוד עצמתי לריפוי .ובצבעים יש כוח מרפא .
אני מכירה את הספר הנפלא -לרפא את הסרטן " ובו יש צבעים לריפוי ...ורוד הוא הצבע המרפא של נשים
שחלו בסרטן שד :)
כרינה ובר
04/08/2015 08:52
זה אולי ישמע לך מוזר, אבל הספר של ברני סגל, הגיע לידי רק לפני שבוע. התחלתי לקרוא אותו לאט לאט והנה מגיע הפוסט שלך עם אזכור מתוכו :-)
כתום הוא צבע נפלא. אני מודה, זה לא הצבע שלי, אבל יש לי הערכה רבה אליו.
בכלל, אני מאמינה שאנחנו נמשכים לצבעים שמטעינים אותנו אנרגטית. אני הייתי אדום רוב חיי ואז פתאום התחלתי לאהוב ירוק. סתם ככה. בשנים האחרונות אני כל כולי בכחולים. זה הצבע שמדבר אלי, שאותו אני רוצה לראות.
יופי של פוסט, אחלה שמלה :-)
נעמי איצקוביץ
10/08/2015 23:08
כרינה אהובה
שמחתי לקרוא שהתחברת לברני סגל .עבורי הוא התנך ההולך לרגלי .זהו מטפל ראוי במידת האמפטיה החום והאנושיות שהוא מגלה כלפי מטופליו ...עוד אשוחח אתך ארוכות עליו ..זכיתי גם לשמוע אותו בוידאו קונפרנס איש מדהים.
הילה גוילי
06/08/2015 10:56
וןאוו כתבת מדהים.בילבי משוגעת ומשגעת שיוצרת מציאות מיתוך עולם פראי חסר גבולות אך עם רגישות אין קץ לסבל וחוסר צדק.אמן לכתום.
נעמי איצקוביץ
10/08/2015 11:38
ב "בילבי" יש המון ממני הילה יקרה :)
והיא אכן פורצת בזכות הדמיון והאופטימיות ויוצרת עולם מופלא .
בספרות פנטסטית הכול מותר וזוהי המתנה הגדולה של הספרות
יוסי חדד
12/08/2015 13:39
נעמי יקירתי -מסע הצבעים שלך מדהים והצבע הכתום בפרט. הכתום הוא הצבע האהוב עליי (את זה כותב עוור צבעים)
הצבע הכתום מרגיע, משרה בטחון ומפיג דכאון ואין מתאים ממנו כעת .
בנוסף הצבע הכתום הוא גם צבע של שמחה, אושר, אנרגיה, יצריות ויצירתיות
נעמי איצקוביץ
09/09/2015 07:45
יוסי יקר
הצבע הכתום הוא השראה לעשיה ויצירה
ואכן אין מתאים ממנו כעת.תודה על תגובתך הרגישה.
רוני
29/08/2015 16:09
את בהחלט השראה . בריאות ושמחה ,יום יום.
נעמי איצקוביץ
09/09/2015 07:44
רוני אהובה
רגשת אותי בתגובה שלך
שמחה שאת חברה שלי
שירן כהן
20/12/2015 01:26
אני מוקסמת...מעין מסע בארץ הכתום.
כמה עוצמה, בליבי בשבילי היא סמל לשבירת מוסכמות והליכה בזרם האישי של האני עצמי... מזדהה עם בילבי ועם מילותיך!
נעמי איצקוביץ
07/05/2018 10:23
"מעין מסע בארץ הכתום" אהבתי כל כך את תגובתך שירן כהן כתיבתך כה ענוגה.
מסכימה אף לי בילבי היוותה סמל לשבירת מוסכמות ומציאת הקול האישי ולכן הפוסט הזה הגיע בתחילת דרכי ככותבת.
זיוה רענן
06/05/2018 20:04
נעמי, איזו דרך ארוכה ומדהימה עברת. אני חושבת שאת נמצאת היום במקום קצת אחר, וזה מדהים להתבונן לאחור ולראות את ההתחלה. שמחה להשאיר לך ד"ש בפוסט עתיק יומין ממרחק הזמן ומאחלת לך המון טוב.
נעמי איצקוביץ
07/05/2018 10:25
זיוה רענן שימחת אותי מאד מאד בתגובתך.
אכן מסע ארוך עשיתי מאז נכתב הפוסט הזה שהיה תחילתו של חיפוש הקול האישי שלי במרחב הבולגריה...ופריצת הדרך הגדולה שלי נעשתה מאז לוח החזון אך הזרעים נזרעו בצעדים קטנים על פני ארבע שנית תמימות.
על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.