עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

הלכתי ל"שנקר" ללמוד "סטיילינג אישי",
וזאת על מנת ללוות נשים ש"פגשו בסרטן השד",
ומצאו את עצמן עם הקושי הנשי כאשר הגוף לא נראה כפי שהיה.
וכל אשה שרוצה לאהוב את עצמה ולהיראות במיטבה.
חברים
יוסף רוטשטיין
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
סטיילינג  (7)
נעמי איצקוביץ  (3)
סרטן  (3)
אופנה  (2)
שנקר  (2)
אביאלה ששון  (1)
אביחי קמחי  (1)
אדום  (1)
אופנה עושים באהבה  (1)
אורה סומא.  (1)
אורנה שאול  (1)
אלה קארי  (1)
אלינור עאמר  (1)
אמ  (1)
אסנת הררי  (1)
אש היצירה הפנימית  (1)
בדי מרפא  (1)
בילבי  (1)
בלט  (1)
בצלאל  (1)
גוליס  (1)
גל חרמוני  (1)
דבורית שרגל  (1)
דורון רבינוביץ  (1)
דנה כהן  (1)
דרוזית  (1)
הביודעם  (1)
הילה גוולי  (1)
הישרדות.  (1)
הפקת אפנה  (1)
הקורל  (1)
השראה  (1)
זיכרון  (1)
חותם חיים  (1)
חזון  (1)
חני וינרוט  (1)
טלי קושניר  (1)
יהודית הרפ  (1)
יהודית הרפז  (1)
יובל דורון  (1)
יום השואה.  (1)
יומנה אלוואזני  (1)
יעל אלקיים  (1)
יעל גולדמן  (1)
כותבת במקל של כורכום  (1)
כתום  (1)
לורנס לה-שאן  (1)
לפגוש סרטן  (1)
מיכל קולט -ארבל.סרטן שד  (1)
סטיילינג.תשוקה  (1)
סטייליסטית  (1)
פוטותרפיה  (1)
פול פוארה  (1)
פקטורי 54  (1)
פרידה קאלו  (1)
צורפות  (1)
צילה זן בר צור  (1)
צרלי צפלין  (1)
קוקו שאנל  (1)
קושקה  (1)
קיימות  (1)
קירה דורון  (1)
רבקין -בריק  (1)
רוזה סיינסקי  (1)
ריפוי רוחני  (1)
רקמה תימנית  (1)
שופוני  (1)
שיר משעל  (1)
שנקר.  (1)
שרי בן ארו  (1)
תשוקה  (1)
ארכיון
אדום-אדם-אישה

עולם הפוך ראיתי בשלמותו -חני וינרוט

11/12/2017 12:25
נעמי איצקוביץ
חני וינרוט, יובל דורון, סרטן, נעמי איצקוביץ


                                      לעילוי נשמתה של חני וינרוט ז"ל


                  עולם הפוך ראיתי בשלמותו - חני וינרוט.

                                                  חני וינרוט 




מי היית חני וינרוט? ומי את עבורי ?! 

עבורי היית אישה מקורית בחשיבה שלה,

אישה עם עומקים ואמונה חסרת פשרות ,שלא ויתרה לעצמה.

אישה ש"פגשה סרטן" והפכה על פי מילותיה ל"סלב סרטן".

בכל מקום בארץ ומחוץ לה .היית נכונה להרצות :

"על הצורך לחלום חלומות ולהגשימם"

 

 

אישה שנגעה בכאב והביטה בו וגדלה וצמחה מתוכו .

לכל אחת הייתה חני המיוחדת שלה.

ועבורי תמיד תהי חני שהיותה גשר בין כל כך 

הרבה עולמות , עולם של חרדים וחילונים.

עולם של מתמודדים עם סרטן ומול אלו

המכנים אותה "המחלה".

 

חני שקולה ,מלא חיות, שמחה וענווה.

ובאותה עת שפתה חריפה ומדויקת.

 

                                              צילום -חני וינרוט.



לפני שהתקשרתי אליך פגשתי אותך בספרך

"עולם הפוך ראיתי" ,

בעקבותיו קראתי ולמדתי אודותיך מחומרים שהיו ברשת.

 

 וכך כתבת על עצמך בעיתון הארץ (       )

"נעים מאד קוראים לי חני, אני בת 33,

נשואה לדובי וינרוט ואימא של שירה (11) , שלמה (10} ונעמי (8) .

ביומיום שלי אני די רגילה .

בקטע טוב כזה של עבודה על חשבון הילדים,

ילדים על חשבון הזוגיות .

מיגרנה של יום ראשון

ועודף של כמה קילוגרמים מהחגים

חוץ מכול הרגיל הזה ,אני דוסית מבני ברק

לא שזה רלוונטי ,

אולי אני ארחיב בנושא בפעם אחרת עם יזדמן לי

אפרופו "אם יזדמן לי ,

עם דגש על המילה "אם". אני גם חולה בסרטן

אני יודעת שעכשיו עם המילה

"סרטן"

תפסתי את תשומת הלב שלכם ,

אבל תאמינו לי סרטן זה לא מעניין.

 

קראתי אותך חני יקרה שלי

מספר פעמים ,ההומור ,שמחת החיים

והדיוק במילותייך שאבו אותי לעולמך.  

רציתי להכיר אותך, לשמוע את מחשבותיך,

את חדות הרצון לחיות.

 

                                                 צילום - חני וינרוט.

התקשרתי אליך לפני חודש בדיוק 29.10 למניינם

(ברגע שדיברתי אתך שפתי השתנתה ואת דיברת בשפה

קולחת ועכשווית ).


וביקשתי

ממך להיפגש, לראיין אותך

לבלוג שלי "בדי מרפא ".


בלוג ,הנושא מסר לנשים לקום ולהיבדק ,

העוסק בנשים שורדניות

שמצאו את הכוחות למצוא את משמעות החיים שלהן,

ששאלו שאלות קשות

ומצאו את הקול הייחודי שלהן.


 

                                         חני וינרוט חותמת על ספריה .



הצעת לי שאכתוב עליך מבלי שניפגש

"הרי יש מלא חומר באינטרנט"

אמרתי : "בבקשה לא",

אני צריכה לחוש את הייחודיות שלך!

את קולך ,שפת גופך

למצוא את המסר שמתאים לבלוג שלי"

אמרת : "יש בך מסירות של עיתונאית אמתית"

כל כך התרגשתי.


סיפרתי לך שנשים רבות שהתמודדו עם המחלה

פנו אלי כאשר חיפשתי דמות שתאיר לנו את חודש אוקטובר

חודש העלאת המודעות לגילוי מוקדם.

וכולן רצו שאקרא את יומן המחלה שלהן.

ואת אמרת "אם נקרא את יומני ההשרדות מתי נחייה

צריך לחיות את החיים "



                                       צילום -חני וינרוט



הרגשתי את הדיוק והחדות במילותייך.

הזכרתי לך שמהות החיים עלתה מאד חזק

בשני קטעים עליהם כתבת בספרך

האחד- המסע המשפחתי שלכם לראות את הזריחה

בהר מצדה. 


"להגשים חלומות זה חשוב, אבל יש גבול בתוך כל ה"קוליות "

צריך גם להיות אדם גמיש.

חישבנו מסלול מחדש והחלטנו לתצפת

 על הזריחה מהר סדום,

שם אפשר להגיע עם הרכב ממש עד התצפית

ללא כל הליכה רגלית.


                                       צילום -חני וינרוט .



נכון, זה בלי החוויה של הטיפוס ,אבל זה יפהפה.

הגענו.

ירדנו מהרכב ולפני עומדת גבעונת קטנטונת

 שצריך לטפס עליה  כדי להגיע לתצפית.

לא הצלחתי לעלות על הגבעה הקטנה הזו. 

אמרתי לילדים לעלות


והתיישבתי על הקרקע באפיסת כוחות.

ואז דובי אמר לי :"חני, נסענו שעתים וחצי עד לפה.

זה לא חלום שלי, זה חלום שלך.

מהר השמש מתחילה לזרוח..."

 

הוא דוחף אותי ואני לא מרגישה כלום - אין רגליים.

אני לא יודעת איך, אבל הגעתי למעלה

מסכן הזוג שהיה שם.

נראה שהוא הולך להציע לה נישואין

ברגע שהשמש תעלה.

אבל מה אני אעשה,

פיקוח נפש דוחה הצעות נישואין..."

                              (עולם הפוך ראיתי\חני וינרוט עמוד 53)






                                     מתוך התמונות של חני וינרוט.


התרגשתי מאד מכוחו ועוצמתו של דובי שלך האומר לך:

"חני זה החלום שלך לא שלי"

 

הקטע השני

שהעלה בי דמעות וחוויתי שותפות גורל

היה יחסך לקנאה, שעלתה אצלך באירוע משפחתי

שהבנת שלך לא יהיו יותר משלושה ילדים.

 

האופן שבו הבטת בענווה ובאומץ בקנאה ולא ברחת

לאכול קוביית שוקולד.


"והנה ההרגשה המוכרת לי מגיעה שוב לביקור:

איפה את חני? מה התקדמת ?

תראי כמה נולדו,

תסתכלי על האחים הקטנים שלך,

איזה שבט הם מקימים פה.

מה אתך?"

לא שלטתי בזה .הקנאה כרסמה בי במלוא עוצמתה.

בזווית העין כבר זיהיתי

שיש פה עוד גיסה בהריון, ואני - יושבת

לבד תקועה עם הפלסטר של הטיפול מהבוקר.

"די חני ,נו מה? את ילדה גדולה . למדת פסיכולוגיה.

אל תתני לזה להשתלט עליך"

 


                                                   צילום -יובל דורון


אני שומעת קול פנימי אומר לי .

אבל לא, לא הקשבתי ל"כאילו יצר הטוב הזה"

והמשכתי לתת לקנאה לרבוץ בתוכי עוד קצת.

"הקדוש ברוך הוא, כולם ישבו פה

ובכלל לא חשבת על הדברים האלו,

אתה הבאת לי את הקנאה עכשיו

ואני רוצה אותה ,רוצה לקנא".

לרגע הרהרתי ,


אולי כדאי להתקשר לחברה שתפיג לי

את הבדידות ותסיח את דעתי ,אבל נמנעתי מזה.

לא התפתיתי לשתי קוביות שוקולד

שיכולות לרומם את רוחי

ולא לחיפוש אחר תמונות מעניינות

במכשיר הנייד.


אני רוצה לשמור על הקנאה

החזקתי אותה עמוק עמוק בתוכי עד הסוף.

כשהגענו הביתה , רצתי לחדר הלימוד של דובי

נעלתי על הדלת ונפלתי על הרצפה.

הוצאתי הכול החוצה.

הרצפה התמלאה דמעות .בכיתי בכי אמתי...

זה נמשך זמן רב ומיד אחר כך הרגשתי קצת יותר טוב"

                   (עולם הפוך ראיתי \חני וינרוט עמוד 27-28)    





                                                   צילום -יובל דורון


השיחה הייתה מאד מרגשת.

קבענו להיפגש אחרי

חג הסוכות

ואז לא ענית לי לטלפונים.

התקשרתי לעורך שלך,

ישראל מאיר,

וקיבלתי את המסרון הזה


"שלום נעמי.

התכתבתי היום עם חני. היא חלשה

מתמיד וכרגע לא שייך ליצור את שיתוף הפעולה

היא מוסרת לך הצלחה רבה בכל

מה שאת עושה "



 

                                   מתוך התמונות של חני וינרוט.



והנה חני אומרת ואני עושה

חשבתי שהייתי רוצה לעילוי נשמתה של חני בת יפה

ליצור "זמן שמיים"


חני מספרת שלקראת בדיקה קריטית רצו חברותיה

לעשות דבר מה בעבורה:

הן הציעו לקרוא  ספר תהילים,

 שיר השירים , הפרשת חלה.

 

וחני המיוחדת בדרכה המקורית ביקשה :

"שתראו זמן שקיעה או זמן זריחה לכבודי

שתשתו כוס קפה (לא בכוס חד פעמית) ותברכו

"שהכול נהייה בדברו"

ותכוונו שהכול כולל הכול ותשלחו לי תמונה


                                                     צילום יובל דורון.



אז בבקשה חברי הקוראים אותי :

תצלמו תמונה של זריחה או שקיעה ותעלו את התמונה

לעילוי נשמתה של חני ,

ואילו המחוברים כמוני לאמונה

                                                צילום -יובל דורון.


יברכו : "שהכול נהייה בדברו ".


תודה לכל החברים שחיזקו את ידי בעת הכתיבה !

לחני ליפשיץ מקטמנדו

לעורך של חני מאיר ישראל.

לצלם יובל דורון שנתן לי יד חופשית להשתמש בתמונותיו.

רֵײזָא
אילה רז
11/12/2017 19:41
מרגש מאוד. בחורה כל כך מיוחדת.
אביטל אנגל
11/12/2017 21:11
כתוב כל כך יפה. מרגש ומרעיד את הלב והנשמה.
Maty Cohen
12/12/2017 07:44
תקשיבי לי נעמי יקרה, פוסט הזה הוא אחד הטובים. מסוג הפוסטים שמבקשים לקרוא שוב פעם ושוב פעם כדי להצליח לעכל, לקלוט, להעמיק לתוכו, כדי לגלות עוד מילה שנגע בלב אך עצרה את הנשימה.
אורנה נמירובסקי
12/12/2017 08:04
נעמי היקרה,
כתבת מקסים ומרגש על אישה מיוחדת.
מירה שטיינברגר
12/12/2017 08:15
נעמי יקרה,

כתבת מאד יפה על אשה מיוחדת, מרגישים את האהבה וההערכה שלך כלפיה
אורלי קרצו
12/12/2017 08:27
wow ...קראתי ואקרא שוב כדי לעכל
תמרי סלונים ליב
12/12/2017 18:05
נעמי יקרה,
אני מאמינה שרק אנשים רגישים כמוך יכולים לקלוט בסנסורים שלהם אנשים רגישים כמו חני.
עד לדקויות, עד לנימים הכי יפים שעשו אותה למה שהיא היתה. ולמה שהיא תשאר אצל הרבה אנשים בלב.
חני אכן אישה להתאהב בה. חכמה, אמיצה, מצחיקה, חדת לשון ויחד עם זאת רכה ואמהית.
אישה חזקה מהרוח, אישה מעוררת השראה.לא הכרתי אותה ולא שמעתי עליה רק דרכך.
אני יודעת כמה היא נגעה בך והשפיעה עלייך ועכשיו אני מבינה יותר כשאני קוראת את הפוסט המרגש שלך שכולו בעצם תודה על ההכרות הזאת בינכם.
הכרות שהיתה ואולי לא היתה....
אני חושבת שהיא השאירה לך ובך את מה שהיית צריכה לקבל ממנה, את כל התמצית כולה.
המשפט המסכם שסוגר את הפוסט היפה שלך...
"שתראו זמן שקיעה או זמן זריחה לכבודי
שתשתו כוס קפה (לא בכוס חד פעמית) ותברכו
"שהכול נהייה בדברו"
הפשטות שביופי, ההוקרה על החיים האלה, הלא פשוטים, על הכרגע שצריך לנצור כי מי יודע מה יהיה מחר... יש הרבה מה ללמוד ממנה. יהי זכרה ברוך
תודה על הפוסט היפה שלך נעמי...


חני אישה להתאהב בה. חכמה, אמיצה, מצחיקה, חדת לשון ויחד עם זאת רכה ואמהית.
אישה חזקה מהרוח, אישה מעוררת השראה.
נורית
12/12/2017 18:06
יקירתי. את טובה במילים, ואני פחות. אבל אני מרגישה חזק, עד עומק הלב. והמילים שלך מעבירות את התחושה היטב ומתארות את חני בצורה כל כך רגישה ומדוייקת.
ת.נ.צ.ב.ה
דלית שחר
13/12/2017 00:00
כמה יפה ועדין ומיוחד כתבת והצלחת להעביר אותה. לזכרה
עופרי פז
16/12/2017 13:38
פוסט כל כך נוגע ומרגש, החיבור בין המילים שלך לאלו של חני מוסיף המון עומק לקריאה. תודה על השיתוף הכנה
לאה רביד
16/12/2017 21:58
זכות לפגוש מקרוב אישה כל כך מיוחדת...
מרגש ומחייב!!
לאה
גלי
31/12/2017 16:53
מעורר !!!!!!!
נותן וממשיך את השמחה ואהבה
על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.