עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

הלכתי ל"שנקר" ללמוד "סטיילינג אישי",
וזאת על מנת ללוות נשים ש"פגשו בסרטן השד",
ומצאו את עצמן עם הקושי הנשי כאשר הגוף לא נראה כפי שהיה.
וכל אשה שרוצה לאהוב את עצמה ולהיראות במיטבה.
חברים
יוסף רוטשטיין
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
סטיילינג  (7)
נעמי איצקוביץ  (3)
סרטן  (3)
אופנה  (2)
שנקר  (2)
אביאלה ששון  (1)
אביחי קמחי  (1)
אדום  (1)
אופנה עושים באהבה  (1)
אורה סומא.  (1)
אורנה שאול  (1)
אלה קארי  (1)
אלינור עאמר  (1)
אמ  (1)
אסנת הררי  (1)
אש היצירה הפנימית  (1)
בדי מרפא  (1)
בילבי  (1)
בלט  (1)
בצלאל  (1)
גוליס  (1)
גל חרמוני  (1)
דבורית שרגל  (1)
דורון רבינוביץ  (1)
דנה כהן  (1)
דרוזית  (1)
הביודעם  (1)
הילה גוולי  (1)
הישרדות.  (1)
הפקת אפנה  (1)
הקורל  (1)
השראה  (1)
זיכרון  (1)
חותם חיים  (1)
חזון  (1)
חני וינרוט  (1)
טלי קושניר  (1)
יהודית הרפ  (1)
יהודית הרפז  (1)
יובל דורון  (1)
יום השואה.  (1)
יומנה אלוואזני  (1)
יעל אלקיים  (1)
יעל גולדמן  (1)
כותבת במקל של כורכום  (1)
כתום  (1)
לורנס לה-שאן  (1)
לפגוש סרטן  (1)
מיכל קולט -ארבל.סרטן שד  (1)
סטיילינג.תשוקה  (1)
סטייליסטית  (1)
פוטותרפיה  (1)
פול פוארה  (1)
פקטורי 54  (1)
פרידה קאלו  (1)
צורפות  (1)
צילה זן בר צור  (1)
צרלי צפלין  (1)
קוקו שאנל  (1)
קושקה  (1)
קיימות  (1)
קירה דורון  (1)
רבקין -בריק  (1)
רוזה סיינסקי  (1)
ריפוי רוחני  (1)
רקמה תימנית  (1)
שופוני  (1)
שיר משעל  (1)
שנקר.  (1)
שרי בן ארו  (1)
תשוקה  (1)
ארכיון
אדום-אדם-אישה

הבוידעם -כוחו של שיקום.

13/01/2016 12:52
נעמי איצקוביץ
הביודעם, הפקת אפנה, אסנת הררי, יהודית הרפ

הבוידעם


בספר תהילים פרק כד' ,פסוק ב' נאמר :

"עוטה עור כשלמה

נוטה שמים כיריעה


                                                                                    גיא ואיריס אביהוד                         


להפוך את עור הגוף לאור הבגד

ולמתוח את אור הבגד ליריעת שמים!

האם ניתן לומר זאת על 'הבוידעם'?



הילה כהן בג'קט של הבוידעם.


'הבוידעם'  הינו מיזם חברתי לשיקום אנשים שפגשו משבר

ועכשיו הם פוגשים הזדמנות לעבוד עם בגדים בחנות יד שנייה,  בדרך לריפוי והחלמה ,

במאבקם לחזור לחיים מלאים ויצרנים בתוך הקהילה .

המיזם החשוב הזה הוקם על ידי אנשים בעלי ראייה שיקומית –כלכלית .

אנשים שהבינו שצריך להחזיר אדם לתפקוד ועשייה .

החזרה לשגרת עבודה היא כלי בבניית חוויה של הצלחה ואמון בזהות ה"אני ".

ואיך עושים את זה ?

צריך ללוות את האדם ולתפור לו את הכסות המתאימה כדי שלא ימעד ולא ייפול

ואם ייפול , להיות שם כדי להדריך אותו בעין אוהבת , במילה טובה ובהרבה חום ואהבה


 
                                                                הילה כהן בבגדי הבוידעם .


לשם התחקות אחר הדרך ,

נפגשתי עם הרב גיא אביהוד העומד בראש המיזם ,אותו התחיל ליזום לפני תשע שנים.

ומקביל , גם יצרנו הפקת אופנה עם העובדים והבגדים של הבוידעם .


ריאיון

גיא, מה מביא אותך בסיפורך האישי למיזם כזה?

"נולדתי בארץ , קפצתי כיתה בכיתה ב' ואחר כך , בהיותי בן 12, עברנו לארצות הברית

שם הייתי ישראלי בין אמריקאים.  בהמשך, חזרתי ארצה והייתי אמריקאי בן ישראלים,

כלומר תמיד הייתי יוצא דופן ולא לגמרי שייך ...

לאבי היה עסק של בתי אבות בארצות הברית . אלה אנשים שמרגישים שהשליכו אותם...

שם שורש העשייה שלי –התחברתי אליהם ונהגתי לשבת ולשוחח אתם.

חזרתי לישראל והייתי קצין בצבא ,הייתי מ"מ של טירונים כלל צהליים, שהתמודדו

עם קשיים רבים .

אני מרגיש שאני מגשים העשייה שהיא שליחות, לצד הבנה בפן העסקי שלמדתי מאבא. "

 


הילה כהן בבגדים של הבוידעם


מהו התהליך אותו אתם עושים עם החברה המשוקמים על מנת להעצים את הכוחות שלהם ?

"אנחנו עובדים בצמידות עם משרד הבריאות . הם גם מפקחים ומלווים אותנו בתהליכי הצמיחה .

יש ליווי של בניית המסגרת בצורה שתהיה מיטבית ותאפשר עצמאות .

החנות הראשונה של הבוידעם התחילה כתוכנית פיילוט והוכיחה את עצמה ."




'לראות את האנשים השקופים '-מה דעתך על הביטוי הזה ? האם מחלת נפש היא מחלה שקופה ?

"לטעמי,מחלת נפש היא המחלה הכי שקופה שיש.לא רואים את הסערה שבפנים .

אדם מסגל לעצמו חזות  נורמטיבית ובתוכו הלבה בוערת..

במחלה שקופה -אני יכול להדחיק ,"אני בריא".

לכן הרבה אנשים שמתמודדים עם משבר נפשי לא פונים לעזרה מקצועית

והסביבה משדרת להם :תהיה חזק ! קח את עצמך בידיים !

לצערי , למרות ההתפתחות בתחום הפרמקולוגיה  והשיפור בעולם התרופות,

החברה עדיין חיה בסטיגמה אודות מחלות נפש ולכן נוצר הצורך להדחיק ולהימנע מטיפול הולם.

רבים האנשים שלא מקבלים טיפול וחיים בסבל בלתי נסבל .

(הלוא זאת לא רגל שבורה, מצב בו ברור, שצריך להגיע לאורתופד (.

אנחנו עובדים על תהליך אותו אני מכנה "ניהול המחלה " -אצלנו המשוקמים לומדים

לנהל את המחלה והמחלה אינה מנהלת אותם .זאת בניית זהות המקבלת את הסיטואציה ולומדת

לקחת עליה אחריות" .



הילה כהן בכובע של הבוידעם וג'קט של COCO

מהי התוכנית העסקית שלכם עבור אדם הנכנס לתוכנית ?

"ברגע שאנשים נכנסים אלינו ,מתחיל לפעול מעין שעון חול ,הם יכולים להיות בתוכנית עד שנה .

ולכן אנחנו בונים אתם את השלבים . זה נמצא כל הזמן בתודעה .

הבוידעם -זהו מקום מעבר . המטרה ליצור מקום שמדמה מאד את ההתנהלות בשוק החופשי

כדי שאנשים יוכלו ליצור קפיצה בכישורים שלהם ובהתנהלות שלהם בעולם הלא מגונן

המטרה לבנות את הזהות האישית והכלכלית ."


. הילה כהן בג'קט של הבוידעם.

                                                                                                          

איך אתה מגדיר את הבוידעם על ציר עצמאות מול תלות

"אנחנו נמצאים בתפר .

יש מסגרות מאד  מגוננות . אנחנו לא מגוננים . חשוב לנו לחשוף לתנאים האמתיים של

השוק החופשי .המטרה שלנו היא  לבנות עצמאות ויכולת הישרדות בתנאי השוק."



                                            הילה כהן בבגדים של הבוידעם.נעלים-קושקה.צעיף -תמר ברניצקי.


האם הבוידעם הוא עסק רווחי בימים אלו ? מהי התוכנית העסקית שלכם ?

(נ.א. -גיא משתף אותי שחלק מכוחה הרב של עמותת הבוידעם הוא הפן העסקי)

"התוכנית העסקית של המיזם מאפשרת לחנות שרק נפתחת לתפקד במשך תשעה חודשים,

בתמיכה של כספי תרומות . תכנית כזאת מאפשרת גמישות טיפולית והשקעה בבניית הכוחות של הצוות.

לדוגמה -באחד הימים הצוות כולו לא הגיע,  כל אחת מסיבותיה לא יכלה ל" אסוף " את עצמה

ולהגיע לעבודה .

באותו יום חנות הבוידעם הייתה סגורה .

שוחחתי עם הבנות ואמרתי להן : החנות וההפעלה שלה היא באחריותכם והיא שלכן .

(יכולתי להפעיל צוות חלופי אבל אז לא הייתי בונה כוחות של עצמאות (

מבחינה עסקית הפסדתי קרוב ל-800 ש"ח ...והגמישות הזאת התאפשרה לי תודות לתכנית העסקית שלי.


                                                                                        הילה בג'קט של הבוידעם.נעלים -קושקה  שמלה -COCO.

מהם מקורות המימון שלכם ?

התוכנית העסקית בנויה על גיוס כספים ראשוני לבניית תשתית של החנות .

אלו הם כספי תרומה אותם איני צריך לגייס בהמשך החנות במשך תשעה חודשים מתפקדת מכספי תרומות

ואחרי תשעה חודשים היא אמורה להפוך לרווחית ולעמוד ברשות עצמה .

החנות בתלפיות מתפקדת כיום כחנות רווחית.

הכספים מגויסים מתרומות מכל העולם .אני מגייס כספים בארצות הברית ,באנגליה ,באוסטרליה בקרב

הקהילות היהודיות ..



וכעת להפקת האופנה המרגשת שזכינו לקיים ב'בוידעם'


...... אורנה במעיל של הבוידעם וצעיף של תמר ברניצקי .

במהלך ההפקה נכנסת לחנות רמה.  יש לה הופעה ואישיות מאד מיוחדת.

בהמשך, אני לומדת מפיה כי  

הייתה במספר מסגרות מאד מגוננות ,

אבל עד לפני שנה היא לא הצליחה למצוא בתוכה את הכוחות ולמקד את עצמה.

במקום מגונן מידי היא לא יכלה למצוא את עצמה ולהביא את האישיות החזקה והצבעונית

שלה לידי ביטוי . בבוידעם היא הפכה לדמות מכילה עבור שאר הבנות

והכוחות שלה באו לידי ביטוי .



רמה  מעודדת אותי  במהלך האיפור אבל החלק המרגש ביותר הוא השיח שנוצר בינה לבין ניצן (שם בדוי )

לאחר שניצן עברה תחת שרביטה של אסנת, המאפרת המדהימה שלנו :

ניצן:   "ואו מה בעלי יעשה לי ?"

רמה :   " הוא יוסיף לך בכתובה !  "

רמה מעודדת , היא עוזרת לי לבחור בגדים מתאימים לניצן וכל הזמן נותנת

משוב של אהבה והכלה .

עבורי זאת חוויה מאד חזקה .אני רואה את הדינמיקה העוצמתית המתקיימת

בעולם הבגדים . עולם בו אתה לומד שיש בך כוח ואינך שקוף. יש לך נראות .

                                                                                נעמי במעיל של COCO..נעלים -קושקה.

בימים אלו נפתחת חנות חדשה של מיזם הבוידעם

במרכז העיר בכיכר ציון.

אני מזמינה אתכם חברותי הפאשינסטיות לתרום בגדים ולהיות שותפים למיזם כל כך מרגש,  

לבוא לקנות  בחנויות הבוידעם

וליהנות כדרך שאנחנו נהנו והתרגשנו במהלך ההפקה.


ופה המקום להודות לכל השותפים שלי בהפקה שאלמלא הם לא הייתה ההפקה יוצאת לדרך!

לבגדים שקיבלתי מCOCO -סונדרה סונדרוסי

נעלים קושקה -שלום דדון.

צעיפים -תמר ברניצקי .

למאפרת שלי -אסנת הררי

לצלמת -יהודית הרפז.

לדוגמנית -הילה כהן.

וכמובן לאנשי הצללים שעזרו,סייעו תמכו ושמרו על המורל מאחורי הקלעים ֱ





נעמי איצקוביץ
רותי איזבוצקי
13/01/2016 18:20
נעמי כתבת מרגש ומקסים.
אני נרגשת שהייתה לי הזכות לחיבור הזה ושמחה מאוד שהוא ימא לפועל בצורה כל כך מושלמת!!
יישר כח גדול והמשך עשיה ברוכה.
נעמי איצקוביץ
13/01/2016 18:47
רותי יקרה
גם אני נרגשת על הזכות שנפלה בחלקי לכתוב על מיזם כל כך חשוב ולתת יד לעשיה חברתית חשוה כל כך .ככל שנחשוף יותר את עולם פגועי הנפש.אנשים לא יצטרכו להסתיר את מחלתם או לחיות בהדחקה וללא טיפול .
תודה יקירתי על הזכות שזיכית אותי .
דורון רז
13/01/2016 20:05
מי זו "הילה כהן" וכיצד היא קשורה לכתבה?
נעמי איצקוביץ
13/01/2016 20:20
דורון רז
כל העוסקים במיזם -עשו זאת בהתנדבות .הילה היא הדוגמנית שלי
ותודה שהסבת את תשומת ליבי לתת קרדיט
תמרי ליבס
13/01/2016 22:23
נעמי יקרה, כמה חיכיתי כבר לקרוא את הפוסט הזה.
אני אתחיל בזה שמפוסט לפוסט את משתבחת, אני ממש רואה תהליך נפלא שאת עוברת גם בכתיבה, גם בחשיבה גם בירידה לפרטים וגם בתמונות.
אתחיל במייזם שבעיני הוא קסום ומלא בחמלה ואהבת אדם. הרב גיא נשמע איש מיוחד במינו ואני חושבת שמגיעות לו באמת מחמאות על עבודת הקודש שהוא עושה. פשוט מרגש. וכמובן מחמאות לך על המייזם הזה שקרם עור וגידים והשקעת בו כל כך הרבה מחשבה ואהבה. שאפו נעמי מכל הלב.
.
אני אוהבת את התמונות. יש בהן משהו מרגש, של פעם, משהו תמים ולא מתיימר עם ניחוח של ירושליים.
יש לי הצעת יעול בשבילך לתמונות מאורכות :) ....למשל שתי התמונות של הילה הכל כך יפה, הייתי מחברת אותן לקולאז של שתי תמונות ועל ידי כך יוצרת תמונת רוחב כמו רוב התמונות בפוסט. זה פשוט יוצר בעין משהו יותר סימטרי.
אני גאה בך על הפרוייקט הזה ועל הפוסט שלך כל הכבוד!!
נעמי איצקוביץ
14/01/2016 11:16
תמרי אהובה לקום בבוקר ולקרוא תמרי ...זה מתכון טוב לאריכות חיים .תודה יקרה על כל מילה חומלת שלך .אשרי שזכיתי בחברה כמוך
לאה רביד
14/01/2016 07:44
יש אנשים כל כך מיוחדים בעולם, אני שמחה שאת נותנת לנו הזדמנות להכיר אותם!
במיוחד אהבתי את השיטה של פיתוח עצמאות וניהול המחלה במקום להשאר בפסיביות, כשהמחלה היא שמנהלת, למרות שזו ההתנהגות הטבעית...
נהניתי מאד לקרוא, מחכה לפוסט הבא שלך!
נעמי איצקוביץ
14/01/2016 12:33
לאה אהובה
באמת מהותה של ההתמודדות עם המחלה הוא הלימוד לחיות אתה ולנהל אותה ולא להתכחש או להדחיק אותה.
קריאת אותי תמיד מדויקת ומרגשת
תודה ל על מילותייך אהובה
כרינה ובר
14/01/2016 10:55
נעמי יקרה, אני מאוד מתרגשת לקרוא את הפוסט הזה ולכתוב לך.
אני עוקבת אחרי הפעילות שלך בשנה האחרונה ולתחושתי, הפוסט הזה מייצג נקודה מאוד חשובה במסע שלך.
הבוידעם מגלם בתוכוכ את כל מה שאת מאמינה בו: ריפוי והחלמה שמגיעים מכוחות פנימיים גדולים, צמיחה מותך משבר, תשוקה, אופנה ויצירתיות. כל אלו מגולמים בפרוייקט שלך ובבלוג.
התחברתי מאוד לפרשנות של בגד שהופך אותך להיות לא שקוף. אף פעם לא חשבתי על זה כך. עבורי אופנה, היא מקום של ביטוי עצמי וככזה , הוא אכן נותן לי מקום ותוקף.
בהצלחה עם המיזם. מרגש מאוד.
נעמי איצקוביץ
17/01/2016 13:31
כרינה אהובה ,את קוראת את לוח ליבי.
אכן הכתבה הזאת היא לב הדבר בו אני מאמינה -צמיחה מתוך משבר באמצעות תשוקה ,אופנה ויצירתיות.
בזכות יונית זכיתי בזכות לממש את יכולותיי וללכת מבעד לאופק.
תודה לך על יכולתך להיות מראה מעצימה שלי
חגית דנה
14/01/2016 13:08
פרוייקט נפלא יישר כח לכל העוסקים במלאכה. נעמי כתבה נהדרת בהחלט אשמח לתרום בגדים
נעמי איצקוביץ
14/01/2016 20:29
חגית יקרה
שמחתי מאד לגלות את תגובתך ,רגישותך ונדיבות ליבך
יחד נצטלם ונעלה אאוטפיטים ראויים לטובת חשיפת החנות החדשה של הבוידעם
רונית
14/01/2016 19:59
נעמי אהובה, על הרכבת, בדרכי הביתה, לאחר יומיים של נתק מהעולם הדיגיטאלי, שמחתי לגלות כי הפוסט יצא
אל האור. אוהבת את התוצאה הסופית של הטקסט והתמונות ,
את האור והגונים בהם את עוטפת ומציגה את חווית 'הבויידם' וכמו כן, נהניתי ורוגשתי מהתגובות מחממות הלב שקיבלת בהקשר לפוסט.
עיני כמעט נעצמות, כושר הביטוי נמוג אף הוא בעייפות . שולחת לך חיבוק גדול.
נעמי איצקוביץ
17/01/2016 13:32
תודה יקרה
על עזרתך מאחורי הקלעים
אשרי שבורכתי בחברה כמוך
נעמי איצקוביץ
14/01/2016 20:27
Michal Ben-ari Manor








Michal Ben-ari Manor נעמי, אם הבלוגר לא מוכן שאגיב אצלו, אני לא אוותר ואגיב לך כאן. הפרוייקט הזה מרגש במיוחד. הוא דוגמא מעשית למטרת הבלוג שלך לקשר בין ריפוי לאופנה. בנוסף מגיע לך כל הכבוד על שהענקת במה לחנות הבויידם ולפעילות המבורכת שהם עושים. ואחרון חביב - הפקה מושקעת, דוגמנית יפה ונעימה, בגדים ססגונים, אווירה ירושלמית. פשוט נפלא.
נעמי איצקוביץ
17/01/2016 13:34
תודה יקרה על ראייתך את החיבור שחוויתי במהלך ההפקה בין ריפוי לאופנה.
ותודה על הפרגון ,אכן נתנו כולנו את הנשמה בהפקה. הרגשנו את השליחות נוגעת בנו
מיכל פריימן
14/01/2016 21:40
נעמי יקרה ואהובה!
מרתק להכנס לעולם שכולו עזרה וחסד לעולם, להשקעה שנושאת פירות בהווה ובעתיד (ואני לא מתכוונת לכלכלית, כמובן), לכל כך הרבה אכפתיות וחמלה בעולם שהרבה מכותרות העיתונים שלו הן רצח, אלימות וגסות רוח.

הייתי שמחה אם תוכלי לסקר באותה מידה גם את "סיפור חוזר" (תגגלי, חנות לספרי יד שניה במתכונת דומה)

וד"ש משמואל הקטן שלנו, היית חסרה לי!! :-)
שבתשלום
נעמי איצקוביץ
17/01/2016 13:36
מיכל יקרה מזל טוב !
כולי תקווה שזאת הפעם האחרונה בא לא הגעתי להזמנה לברית .
מי ייתן ותמיד אוכל להראות את הטוב ואת האכפתיות והחמלה הקימים בעולם .
ואכן העיתונות עושה עוול בשימת דגש על עולמות מחלישים
מירב פיקרסקי
15/01/2016 09:13
פעם רביעית כי טוב... מי אנחנו שנכנע לגחמות של הטכנולוגיה הבלוג. נכון?!
פרוייקט חשוב, מרנין. מעניין השיקום והריפוי דרך בגדים. פועלך יפה ומרגש. שאפו
נעמי איצקוביץ
17/01/2016 13:37
מירב יקרה
תודה שלא ויתרת
העדר הויתור מתאים לכתבה הזאת .בא לא מוותרים על האפשרות להפגיש אנשים עם הפן הבריא שבתוכם .
שונטי
15/01/2016 15:43
נעמי יקרה כמה היתרגשות וכמה רגשות יש בכתבה ובעשיה הברוכה...
פרוייקט ניפלא ובונה ..וכל החבורה העוסקת במצווה הזו..שהיא בעיני מצווה של האחד לשני
נהדרת...כל הכבוד יקירה ממש ..<3
ותודה על הקישור...
נעמי איצקוביץ
17/01/2016 10:17
שונטי אהובה !
התרגשתי מאד מתגובתך.
אכן כל הנוגעים בהפקה הגישו כתף בהתנדבות ,בנתינה אמתית מתוך הבנה עוצמתית של גודל השליחות..וגיא אביהוד מנכל הבוידעם הוא איש עם שליחות אמתית...נגעת בי יקרה :)
anat hanna eshet
15/01/2016 19:30
נעמי יקרה, מאוד אהבתי את החיבור בין עור הגוף לאור הבגד. והפרוייקט עצמו עליו כתבת מרגש ומשמח. אנשים שפגשו משבר ..בחרת בהגדרה כל כך מעודנת, מכבדת ואמיתית..,בעיני, גם מחלה בנפש בטיפול נכון יכולה להיות רק משבר. הדוגמנית שלך מאירה את המסך, כשמה כן היא הילה. אני מאוד אוהבת את הפן העמוק שמסתתר מאחורי בגדים ואופנה דרכו את מביטה ומביאה אותו אלינו. תודה.♥
נעמי איצקוביץ
16/01/2016 21:54
ענת מאד התרגשתי מתגובתך smile רגשון אכן בררתי מילותי בקפידה-"אנשים שפגשו משבר " עולם פגועי הנפש הוא עדיין עולם שרב הנסתר בו על הנגלה.וחרף התפתחות מופלאה של העולם התרופתי משנות התשעים עדיין יש המון בורות בנושא...התרגשתי ממה שכתבת על הדוגמנית שלי הילה והעברתי את מילותיך אליה.תודה על חום ליבך.
מירב גביש
16/01/2016 20:23
נעמי יקרה. פוסט נפלא ובעיקר מרגש. איזה פרויקט מבורך עם ידיים נשמות טובות.
תודה רבה רבה .
נעמי איצקוביץ
16/01/2016 21:55
מירב יקרה
שימחת אותי מאד בתגובתך .אכן הלב והנשמה כאן בתוך הבלוג.
על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.