עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

הלכתי ל"שנקר" ללמוד "סטיילינג אישי",
וזאת על מנת ללוות נשים ש"פגשו בסרטן השד",
ומצאו את עצמן עם הקושי הנשי כאשר הגוף לא נראה כפי שהיה.
וכל אשה שרוצה לאהוב את עצמה ולהיראות במיטבה.
חברים
יוסף רוטשטיין
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
סטיילינג  (7)
נעמי איצקוביץ  (3)
סרטן  (3)
אופנה  (2)
שנקר  (2)
אביאלה ששון  (1)
אביחי קמחי  (1)
אדום  (1)
אופנה עושים באהבה  (1)
אורה סומא.  (1)
אורנה שאול  (1)
אייל מיליון  (1)
אלה קארי  (1)
אלינור עאמר  (1)
אמ  (1)
אסנת הררי  (1)
אש היצירה הפנימית  (1)
בדי מרפא  (1)
בילבי  (1)
בלט  (1)
בצלאל  (1)
גוליס  (1)
גל חרמוני  (1)
דבורית שרגל  (1)
דורון רבינוביץ  (1)
דנה כהן  (1)
דרוזית  (1)
הביודעם  (1)
הילה גוולי  (1)
הישרדות.  (1)
הפקת אפנה  (1)
הקורל  (1)
השראה  (1)
זיכרון  (1)
חותם חיים  (1)
חזון  (1)
חני וינרוט  (1)
טלי קושניר  (1)
יהודית הרפ  (1)
יהודית הרפז  (1)
יהודית הרפז.נעמי  (1)
יובל דורון  (1)
יום השואה.  (1)
יומנה אלוואזני  (1)
יעל אלקיים  (1)
יעל גולדמן  (1)
כותבת במקל של כורכום  (1)
כתום  (1)
לורנס לה-שאן  (1)
לפגוש סרטן  (1)
מיכל קולט -ארבל.סרטן שד  (1)
סטיילינג.תשוקה  (1)
סטייליסטית  (1)
עין כרם  (1)
פוטותרפיה  (1)
פול פוארה  (1)
פקטורי 54  (1)
פרידה קאלו  (1)
צורפות  (1)
צילה זן בר צור  (1)
צרלי צפלין  (1)
קוקו שאנל  (1)
קושקה  (1)
קיימות  (1)
קירה דורון  (1)
רבקין -בריק  (1)
רוזה סיינסקי  (1)
ריפוי רוחני  (1)
רקמה תימנית  (1)
שופוני  (1)
שיר משעל  (1)
שנקר.  (1)
שרי בן ארו  (1)
תשוקה  (1)
ארכיון
אדום-אדם-אישה

PINK PERFECT

03/11/2015 13:45
נעמי איצקוביץ
מיכל קולט -ארבל.סרטן שד, אביחי קמחי

                                                                                   צילום -טים ווקר                                                                                                                           

                               

 " המילה"סרטן "  מהלכת אימים על רוב בני האדם. חלק מאתנו לא יעזו להוציא את המילה מפיהם .יש המכנים אותה "המחלה ", יש הנמנעים מהזכרתה מחשש שבכך יעניקו לה חיות ,

או שיקרבו אותה לביתם ; יש המסתירים אותה ומסתתרים מהחיים לאחר שחלו בה ; יש המצליחים להכניע אותה יש שחיים לצידה ויש כאלה ,כמוני , שלא מפסיקים לדבר עליה ,ואני גם הקפדתי לכתוב עליה לתעד אותה בדבקות בלתי מוסברת ,,,לעיתים עד לפרטי פרטים." (אביחי קמחי  משורר ושורדן סרטן ריאות ומוח).

 

ואני , כמו אביחי ידידי "פגשתי " סרטן שד לפני ארבע שנים וגילתי את החזון שלי .

לכתוב על אנשים שורדני סרטן ש"הפגישה " עם הסרטן חברה אותם אל עולם של יצירה

ותשוקה , אל עולם של היעוד והחזון שלהם.


מיכל קולט –ארבל היא אישה כזאת .אישה שפגשה סרטן שד לפני חמש שנים.

והיום היא מעצימת נשים.  הריאיון אתה נדחה מספר פעמים כי מיכל הייתה "צריכה "

לנסוע לבית החולים,להעצים אישה צעירה שפגשה סרטן ,לחבר אותה

אל האופטימיות, אל החיים.

בריאיון, מיכל מספרת באומץ  ובלב פתוח אודות חוויותיה והמסע האישי שעברה,

 שהביא אותה לבחירותיה ולעיסוקה הכול כך חשוב עבורנו שורדניות סרטן השד!!!.

                                                                                                                                                                                                                                 

                                                                                            צילום מאיה חבקין

 

הריאיון

 

איך גילית שאת חולה בסרטן שד

"הייתי אישה צעירה בת 33 שאין במשפחתה היסטוריה של מחלת הסרטן . בני הבכור היה בן ארבע ,

ניסיתי להיכנס להריון ולא הצלחתי ,פניתי לרופאת נשים שעשתה לי סדרה של בדיקות ...

בעודי עומדת בדלת שאלתי למה עשו לי את סדרת הבדיקות ?

"לשלול סרטן" ענתה הרופאת נשים ..."יש לי גוש בשד את יכולה לבדוק "..(רופא נשים אחר

בדק לפני תשעה חודשים ושלל סרטן שד ).

הרופאה ,המלאכית שלי,דר גולד אמרה:  "אם ככה חובה לפגוש כירורג שד ! "

ומאותו רגע הדברים התגלגלו במהירות הבזק -

דחוף נשלחתי על ידי כירורג שד לאולטרה-סאונד  וממוגרפיה ...משם ביופסיה ...

(מסלול מקוצר . בדרךכלל נהוג לחכות מספר חודשים. אבל הפעלתי קשרים אישים )."

 

איך הגבת רגשית שנודע לך שאת חולה בסרטן ?

"הייתי בשוק .

חשבתי שזה קורה למישהי אחרת. אני אתעורר עוד רגע קט .ואחזור אל חיי...

לאט לאט מתחילה ההכרה וההבנה שאכן , למרות שאין לי היסטוריה במשפחתי של סרטן

חליתי ועלי לאסוף את כוחותיי ולהתמודד."

 

מהו התהליך הרפואי שעברת ?

"טופלתי בבלינסון אצל ד"ר שטמר.

התהליך היה תחילה כימו וטיפול ביולוגי עם הרצפטין

ורק אחר כך כריתת השד הפגוע ושחזור ...וטיפול הורמונלי עם טמוקסיפן

במשך חמש שנים על פי הפרוטוקול הרפואי המחמיר."


                                                                  צילום מאיה חבקין

מה היה לך הכי קשה רגשית בשינוי החזותי שעברת במחלת הסרטן?

ומה עשית כדי להרגיש טוב עם עצמך?

"אובדן השיער.

השיער הוא ביטוי של נשיות ,של תחושה של ביטחון שעוטפת אותך ופתאום אין לך אותו ....

השתמשתי בפאה מודבקת לאורך כל הטיפולים הכימותרפיים."

 

ואז לכאורה חוזרים לחיים ...לכאורה ...אבל אז מגיע המשבר

מה היה השלב הטראומטי עבורך ?

" אחרי חצי שנה של טיפולים ושחזור מלא של השד

רציתי לעשות קעקוע של פטמה 

(נשים שעוברות כריתה ושחזור אין להן פיטמה .נ.א .).הפלסטיקאים לא  הסכימו .זה

מוקדם מידי  לעשות שחזור פיטמה אחרי חצי שנה ...ואז חוויתי נפילה"

                                              צילום מאיה חבקין

מדוע הסירוב של הפלסטיקאים כל כך הכאיב לך והיה טראומטי עבורך ?



"בכל תחום בחיים הרגשתי שאני חוזרת אל  שגרת החיים שהייתה לי לפני המחלה .

השיער התחיל לצמוח,עברתי שחזור שד. הבדיקות הרפואיות היו טובות והראו שאני בריאה...

אבל בכל בוקר כאשר את נעמדת על יד המראה יש משהו שמזכיר לך את המחלה

וזה העדר הפטמה."

 

מה את עושה ?

"אני מחפשת פתרונות.

יושבת על המחשב ,קוראת,לומדת מהן האפשרויות ומגלה שבארצות הברית

קיים תחום שנקרא רפואה אומנותית ; איך ליצר פרוטזות על ידי הדבקה של פיטמה ושל שד מלא.

(להעתיק איברים ).

נסעתי לארצות הברית, השתלמתי ולמדתי שם ובארץ השלמתי  בהתכתבות את הלימודים ."


                                            צילום מאיה חבקין          


ומיד את קופצת למים הקרים ובונה עסק ? מהי הבחירה שלך ?

"לא .

חשבתי שזה יהיה התחביב שלי וחזרתי לעבודה במשרד פרסום .

יצאתי לצעדה בירושלים"קומן ווק "


(ארגון סוזן ג'י קומן הבינלאומי, הפועל להגברתהמודעות למלחמה בסרטן השד ברחבי העולם, משיק את צעדת קומן – "צעד גדול לבריאות", המתקיימת אחת לשנה.) 

והראיתי לבנות את הפטמות.הבנות ביקשו למדוד .

אחת מהן לקחה שתי מדבקות ,הדביקה לגופה והתחילה לבכות ..." יש לי ציצי " היא אמרה

(אישה שעוברת כריתה של שד אחד עוברת כאב נשי אך כריתה דו צדדית למניעת סרטן עתידית

חושפת את האישה לטראומה נשית שקשה להסביר מהי ...והתגובה פה היא של אישה שעברה

 כריתה דו –צדדית  .נ.א.)

וכמובן סירבה להחזיר..."

כך פגשתי את החזון שלי...פתאום הבנתי שאני יכולה לעזור לנשים

להתחבר מחדש לנשיות שלהן "

                                                צילום מאיה חבקין



מהי השליחות שלך כיום ? הרי את רצה לבית חולים ותומכת בנשים צעירות ?

איך מחזקת אותך הנתינה הזאת ?

 "לאחר שהבראתי בחרתי להתנדב ב"יד להחלמה " של האגודה למלחמה בסרטן ,

וגם הצטרפתי למקימותו "גמאני ". כאשר חליתי לא ידעתי שמחלת הסרטן יכולה לפגוע בנשים צעירות

ומאד חשוב לי להראות שאפשר לצאת מהמחלה עם כוחות

ולחיות חיים טובים.ובמידה מסוימת חיים יותר טובים ממה שהיו לי."

 

מהו המסר שהיית רוצה להעביר לאישה צעירה ש"פגשה " סרטן ?

 "הייתי רוצה לומר לה שאכן הגוף שלה עשוי לעבור שינויים לא פשוטים

כתוצאה מהטיפולים

אבל הנפש מתחזקת ונולדת ההבנה מה חשוב ומה לא חשוב .

את פתאום מבינה שהמשפחה ,החברים אלו הדברים החשובים ביותר עבורך

ואת לומדת לא לתת לכעסים ,לכל מיני דברים קטנים להעיב על חייך.


הייתי רוצה לספר לה שהחלמתי ולאחר חמש שנים מאז גילוי המחלה זכיתי

לפני חצי שנה בהולדת בני ..וכיום אני מרגישה אישה נשית ששלמה מאד בנשיותה.



ליצירת קשר עם מיכל קולט -ארבל

באתר -(646) 415-9120


www.pink-perfect.com

  

 

 ללכת / אביחי קמחי

הָיִיתִי פַּעַם מֵת מְהַלֵּךְ
וְהֵצַצְתִּי בְּמוֹדְעוֹת הַהוֹלְכִים
מִי בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, מִי בְּטֶרֶם עֵת
וּמִי בְּיִסּוּרִים מְמָרְקִים
וּלְיָדִי הָלְכוּ אֲנָשִׁים חַיִּים
הִתְקַנֵּאתִי בִּמְטַאֲטֵא הָרְחוֹב
וּבְפוֹעֲלֵי הָאַשְׁפָּה
בַיָּשִׁישׁ וּבָעוֹבֵד הַתּוֹמֵךְ בּוֹ
לֹא מָנַעְתִּי יָדִי מִפּוֹשְׁטֵי יָד
גַם בָּהֶם הִתְקַנֵּאתִי
רַק רָצִיתִי לְהַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת

וְהָיִיתִי לִמְהַלֵּךְ חַי
וּסְבִיבִי הַהוֹלְכִים
מִי תַּחַת שַׁיִשׁ וּמִי תַּחַת אֶבֶן
עַל דַּעַת הַמָּקוֹם בִּקֵּשׁ שְׁלִיחַ הַקַּדִּישָׁא
מְחִילָה מֵהַהוֹלֵךְ
צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת קָרָא אִישׁ מְזֻקָּן
הוֹשַׁטְתִּי יָדִי
וְאַחַר הָלַכְתִּי

 

 

מיכל מנור
04/11/2015 08:26
נעמי, תודה רבה על פוסט מעורר השראה, תודה שנתת במה לסיפורה המופלא והחשוב של מיכל.
נעמי איצקוביץ
04/11/2015 17:08
מיכל יקרה כמו שכתבת לי בפרטי ...זהו אחד הפוסטים החשובים ביותר שפרסמתי .
תודה לך על תגובתך המעצימה .
לאה רביד
04/11/2015 09:01
נעמי היקרה,
ההתמודדות שלך ושל חברותייך מדהימה.
מעריכה מאד שהצלחת לכתוב פוסט על נושא כל כך קשה וכואב במבט מלא תקווה והשלמה.
להתראות בקרוב...
נעמי איצקוביץ
04/11/2015 17:10
לאה אהובה שלי
אני תמיד נדהמת מהיכולת שלך לראות את גרעין הפוסט ובמילים ספורות לגעת לי בלב :)
אכן לא קלה היא הדרך ...ויש גם מהמורות ...שמחה שיכולת לראות את התקוה וההשלמה
מתראות בקרוב מאד
מיכל פריימן
04/11/2015 09:41
נעמי יקרה,
מרגש איך את מוצאת אנשים שמצאו ייעוד מחודש בעקבות האתגרים שפגשו בחייהם, ואיך את מתעדת את השליחות שלהם בצורה כל כך נוגעת ללב,
ולגבי הציטוט של קמחי, כמו שכתבתי לך אתמול, צריך לקחת את המילים האלו לכל תחום, ולהבנות מהן מחדש.
חורף בריא, מיכל פריימן
נעמי איצקוביץ
04/11/2015 17:13
מיכל יקרה
קריאתך וקריאתה של לאה כה שונה ואני נפעמת כל פעם מחדש
אני בהחלט תרה אחרי אנשים שסיפור חייהם יש בו העצמה ושליחות עבור אחרים ...וישנם פוסטים שלא עולים לפרסום...כאשר זה לא מממש את החזון שלי.
ואכן צריך להבנות ממילותיו של אביחי קמחי
רונית
04/11/2015 22:18
נעמי,
קראתי בעניין ובהתרגשות כאחד את הפוסט שהעלית. הצלחת לשלב בין טקסט אינפורמטיבי וחשוב לבין דמותה של מיכל, ששרטטת ברגישות ואנושיות .
אני אוהבת את בחירתך לתת מסגרת עוטפת לראיון בכתיבתו של אביחי קמחי ושירו המטלטל.
ובנקודת המבט האישית- כשקראתי את שכתבת בהמשך לדבריו של אביעד קמחי, בהתייחס לעצמך, מאז פגשת את סרטן השד אחזה בי התרגשות גדולה לנוכח הדרך המדהימה שעברת בהתייחסותך לסרטן- . ראיתי אותך בהבזקים, בשלבים שונים, במה שאביחי תיאר , נזכרתי כמה השתהית עד שסיפרת לי וזיהיתי העקבות מהבית הפולני בו לא חושפים חולשות ו'נקודות תורפה' בחוץ...
והרגשתי גאה בך על הדרך ועל המקום הנוכחי בו לקחת השליטה לידייך, הרשית לרוח ולחירות הקשתית שלך לקרוע הכבלים – לחשוף במקום להסתיר, להרים ראש במקום לסובב המבט, להבהיר, כבל עם ועדה כי סרטן אינו בושה, אינו אות קין אלא משהו ששורטט על בד החיים, ואפשר לקחת אותו, להיישיר מבט , לא לטשטש, וליצור איתו ובאמצעותו ציור חיים מרהיב, עשיר ויפהפה!
אין לי ספק שבכך את נותנת רוח גבית, כיוון וכוחות לנשים רבות.
נעמי איצקוביץ
06/11/2015 06:35
רונה אחות ליבי
את יחידה שבאמת מכירה אותי ואת כל הגלגולים שחוויתי.
כרגיל מנתחת באיזמל חד ומדויק
ולי רק נותר לומר תודה על רגישותך ואהבתך
אוהבת אותך מאד...נעמי
כרינה ובר
05/11/2015 08:07
סיפור נפלא על יעוד שנולד מתוך קושי ושבר. תודה על ראיון עם אשה נפלאה. אני מרגישה שהבלוג מפגיש אותך עם אנשים נפלאים.
רק בריאות לכולנו
נעמי איצקוביץ
06/11/2015 06:32
כרינה יקרה מדויקת כהרגלך .אכן השליחות של היעוד שלי מפגישה אותי עם אנשים נפלאים ואני מחפשת אותם בנרות ...כל כתבה בעיתון ...כל תמונה בפייס ...היא איתות עבורי ליצירת קשר בעיקר עם נשים \אנשים שהיעוד שלהם נולד מתוך השבר .תודה לך אהובה:)
אורית
09/11/2015 11:27
נעמי יקרה,
העלית דמעות בעיני.
אני חדשה בסרטן השד שהעלה בי את הצורך לעשות דברים אחרת.
אני מחפשת את הייעוד שלי ועדיין מבולבלת.
עדיין מפחדת להעלות את המונח סרטן על דל שפתותיי כאילו שאם לא אומר הוא לא יהיה.
אבל הוא ישנו ובכל פעם שאני מתבוננת במראה אני רואה אותו מתבונן בי ישר בעיניים.
תודה לך על שירותך ועל כתיבתך.
מקווה למצוא את עצמי בקרוב
אורית
נעמי איצקוביץ
09/11/2015 13:30
אורית יקרה
דמעות בעיני ...יקרה שלי..
דרך ארוכה עברתי בנימי ליבי כתבתי .צריך שליח טוב שיתן יד ,יחזק אותנו באמונתנו בכוחנו .התהליך הוא ארוך ומלא מהמורות .ממליצה מכול הלב לקרא את הספרים :1.הסרטן כנקודת מפנה של ...ואהבה,רפואה וניסים של דר ברני סגל
וכמובן להגיע למפגשים של תעצומות
היי ברוכה בחיפוש ,בסבלנות אינקץ כלפי עצמך וכלפי הפחדים והחששות שיעלו
באהבה רבה נעמי
הילה גוזני
11/11/2015 05:34
נעומי,
לא ידעתי שבשחזור אין פיטמות... פוסט מאוד מרגש. את עושה שליחות מאוד גדולה ואשמח לראות עוד פוסטים מעולם של הנשים היפות המתמודדות עם הסרטן ויוצאות מחוזקות ויפות מתמיד.
תודה♥
הילה
נעמי איצקוביץ
13/11/2015 18:33
תודה הילה יקרה
אכן השליחות לפעמים קוראת לאדם והאדם אינו יודע שזנו נתיב חייו.כמו שאומרת חברתנו כרינה וובר .הדרך חכמה מההולכים בה
יוסי חדד
14/11/2015 08:00
נעמי, תודה רבה על פוסט חשוב ומעורר השראה חשוב שכל אישה תקרא את סיפורה המופלא של מיכל אפשר לנצח מחלה ארורה זו והעיקר שכל אישה תבדק על מנת לגלות בזמן את המחלה
נעמי איצקוביץ
14/11/2015 08:09
יוסי היקר
תודה על תגובתך הרגישה והאמפטית :)
אכן הגילוי המוקדם הוא הדבר החשוב ביותר בסרטן שד
ולנו המבריאות חשובה גם האסתטיקה ועל כך מיכל נותנת תשובה נפלאה
נעמי איצקוביץ
15/11/2015 20:56
נעמי היקרה,
קוראת את אשר כתבת ונעצרת ברווח שבין המילים. שואפת ונושפת ותוהה על המהות שבנשימה. על מהותם של החיים. על כוחם של המחלימים ויש בהם ובך מצלול דק ועמוק יותר של חיים הפוגשים חיים.
אני לומדת דרככם את כוחה של הנתינה וכוחו של הריפוי. וכדרכם של 'המרפאים הפצועים', מיכל המופלאה מפלסת דרך לתמיכה בחולים ובמחלימים. מפלסת דרך לעצמה ולומדת את שיעור האיזון והרמוניה ביום יומיות. אביחי בשירתו יוצר פורמולה של ריפוי. לעצמו. לקוראים שלו. שירה שמחלחלת אל ליבת הכאב ומפגישה אותנו עם החמלה אל מול הארעיות שלנו בעולם הזה. ואת יקרה שוארגת קורים של חלימה, ריפוי ויופי בבדים שלך. בדים שהם חיבוק לגוף ולרוח. בדים שהם מעטפת חמימה לעונות כואבות ומטלטלות.
אני כה נפעמת מהתמסרות שלך למרחבי ההחלמה.
לאמנות ההקשבה שלך לפעימות הלב של הזולת.
למעיינות התבונה והרגש שממלאות את עינייך.

תודה לך אישה יקרה ומבורכת.
נגעת בעומק הלב שלי. בעומק ההיות.
צילה
נעמי איצקוביץ
15/11/2015 20:59
צילי יקרה
הבלוג לא קלט את תגובתך ...אז העתקתי ...והנחתי פה ...
כמו שאמרתי לך בפרטי ...הלכתי קצת לבכות ...נגעת וחיבקת את המטפל הפצוע שבתוכי ...ועל כך אני אסירת תודה לך
תבורכי על חכמת הלב הפתוח בו את מביטה על מיוחדתו של אביחי שאינו מרפה ונוגע מילותיו בלב הכאב ,במיכל שוחרת יום יום לחזק נשים וי שאורגת במילים ובבדים את הכאב ויוצרת יופי מתוכו
ליאור שיר
03/05/2016 06:36
כתבה מרגשת מאוד. על נשים אמיצות וטובות. על אצילות נפש ועל גדלות נפש תודה רבה על הכתבה הזו. ריגשת אותי. אני מברכת את כל הנשים בבריאות טובה ובנצחון הרוח על הכל.
נעמי איצקוביץ
16/06/2019 17:10
ליאור יקרה !
אנחנו מקבלות אתגר וכל אחת מביאה את אישיותה לאתגר הזה.תודה לך על העין הטובה והמילים הטובות.
קרן גולדברג
03/05/2016 22:51
בלוג חשוב ומקסים- ישר כח ענק לכן
נעמי איצקוביץ
16/06/2019 15:17
קרן אהובה !!!
אשת החסד שסייעה לי בזמן אמת.תודה על מילותייך המעצימות.
שלי פדן לורבר
10/10/2018 09:12
נעמי - אני מכירה את מיכל ויחד עם זאת מרגישה שהקריאה של הראיון דיברה אליי ברמה אחרת. ההתמודדות עם המחלה לא נגמרת ביום שהשיער גדל, היא יומיומית וקשה, היכולת לנתב את הכאב לעשיה כמו שלך וכמו של מיכל הוא לא מובן מאליו.
נעמי איצקוביץ
16/06/2019 15:16
חן חן לך שלי על מילותייך המעצימות
על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.