עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

הלכתי ל"שנקר" ללמוד "סטיילינג אישי",
וזאת על מנת ללוות נשים ש"פגשו בסרטן השד",
ומצאו את עצמן עם הקושי הנשי כאשר הגוף לא נראה כפי שהיה.
וכל אשה שרוצה לאהוב את עצמה ולהיראות במיטבה.
חברים
יוסף רוטשטיין
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
סטיילינג  (8)
נעמי איצקוביץ  (3)
סרטן  (3)
אופנה  (2)
שנקר  (2)
אביאלה ששון  (1)
אביחי קמחי  (1)
אדום  (1)
אומן  (1)
אופנה עושים באהבה  (1)
אורה סומא.  (1)
אורנה שאול  (1)
אלה קארי  (1)
אלינור עאמר  (1)
אמ  (1)
אסנת הררי  (1)
אש היצירה הפנימית  (1)
בדי מרפא  (1)
בילבי  (1)
בלט  (1)
בצלאל  (1)
גוליס  (1)
גל חרמוני  (1)
דבורית שרגל  (1)
דורון רבינוביץ  (1)
דנה כהן  (1)
דרוזית  (1)
הביודעם  (1)
הילה גוולי  (1)
הישרדות.  (1)
הפקת אפנה  (1)
הקורל  (1)
השראה  (1)
זיכרון  (1)
חותם חיים  (1)
חזון  (1)
חני וינרוט  (1)
טלי קושניר  (1)
יהודית הרפ  (1)
יהודית הרפז  (1)
יובל דורון  (1)
יום השואה.  (1)
יומנה אלוואזני  (1)
יעל אלקיים  (1)
יעל גולדמן  (1)
כותבת במקל של כורכום  (1)
כתום  (1)
לורנס לה-שאן  (1)
לפגוש סרטן  (1)
מיכל קולט -ארבל.סרטן שד  (1)
סטיילינג.תשוקה  (1)
סטייליסטית  (1)
פוטותרפיה  (1)
פול פוארה  (1)
פקטורי 54  (1)
פרידה קאלו  (1)
צהוב  (1)
צורפות  (1)
צילה זן בר צור  (1)
צרלי צפלין  (1)
קוקו שאנל  (1)
קושקה  (1)
קיימות  (1)
קירה דורון  (1)
קנדינסקי  (1)
רבקין -בריק  (1)
רוזה סיינסקי  (1)
ריפוי רוחני  (1)
רקמה תימנית  (1)
שופוני  (1)
שיר משעל  (1)
שנקר.  (1)
שרי בן ארו  (1)
תשוקה  (1)
ארכיון
אדום-אדם-אישה

תשוקה ,נשים ונעלים

31/10/2015 07:15
נעמי איצקוביץ
קושקה, שופוני, סטיילינג, תשוקה, הישרדות.

קושקה, הלוא הוא שלום דדון, האיש העומד מאחורי מותג הנעלים, הוא איש קצת אחר בעולם התעשייה ,
צנוע ונחבא אל הכלים.
כדי להתמסר לריאיון –לשיח איתי הוא זקוק לכוס יין....
וגם אז,  הכי בעולם הוא אוהב לדבר על תשוקה לנעלים, לעורות ,לריחות...
על עצמו הרבה פחות .
אבל אני נעמי ואת מלאכתי עושה בקפידה .

איך הגעת לעיצוב נעלים?

אני דור שלישי של מעצבי נעליים .כבר במרוקו הסבא עסק באומנות הנעלים .יותר סנדלר פחות מעצב.
אבא הקים כמה מותגים .המותג הכי מצליח היה דקו. מפעל, שהתבסס 
על הזרקה ישירה וייצר נעלים לשוק החרדי .
ההורים עבדו יחד במרוקו. שבו ונפגשו בארץ.
כל ילדותי עשיתי במפעל ביפו. אחרי בית הספר חזרתי אל המפעל ומילדות   
נהגתי להסתובב ולנשום נעלים.


איך אתה מוצא את עצמך מעצב נעליים ? הלכת ללמוד ?

"כאשר השתחררתי מהצבא היה חודש הרמדאן. הפועלים הערבים לא הגיעו
והיה צורך לתת כתף...התחלתי לעשות את כל מה שהיה נדרש-
הייתי בן בית במפעל וידעתי את רוב תהליכי היצור.
פרט לכך הסקרנות הטבעית הוליכה אותי לשאול ולהתנסות.
לא הלכתי ללמוד .
היה לי אדם נדיר שלימד אותי כל מה שאני יודע ,כדרך שהיה נהוג פעם. 
הייתי מעין השוליה שלו. שמו טוביה פייפר .טוביה היה בעל מפעל נעלים מהגדולים בארץ.
 הוא היה האב הרוחני . 
נהגנו להיפגש בכל יום .יחד נסענו לתערוכות עיצוב .הוא לקח אותי למפעלי 
אימומים הכי חשובים בעולם, מפעלי תבניות ,מפעלי עורות  
והוא חשף אותי לכל הטכניקות שאני יודע."

 

מתי מתחילה הפריצה של "קושקה " ומהו הטריגר ?

"בשנת 2006 חזרתי ממלחמת לבנון השנייה .
אני צנחן,  פגשתי את הצד הקשה של החיים ורציתי לגעת במה שהכי 
חשוב לי . עיצוב נעלים ,עיצוב תיקים,
התשוקה לחיים הייתה פתאום מאד חשובה ...החלטתי להעז.
בשנת 2009 יצאתי עם קושקה"

מה משמעות השם "קושקה" ?

"המגף הראשון שעשיתי לרשת קפסולה הוא מגף עם מנג'ט ,כמו החתול 
במגפיים. השם של המגף נקרא קושקה.
לימים כאשר פתחתי את החברה הייתה לי התלבטות 
חיפשתי שם קליט ולא רציתי שהמוצר יקרא על שמי 
כפי שנהוג היה באותה עת בתעשייה .
'קושקה' ברוסית פרושו 'חתולה'

אישה שמהלכת בנעלי קושקה יש בהליכה שלה משהו חתולי 
, באנגלית   זה נקרא  catwalk –הליכה חתולית ... 
(אנחנו חייבות לבדוק את העניין הזה מה דעתכן.?)

קושקה -כמו חתולה -אתה יכול לתת לה את הנשמה ואילו לה 
חיים משלה .עצמאית,מרדנית ועושה ככל העולה על רוחה "
(זוכרים ,אמרנו שהאיש לא שיגרתי )

עברת משבר כלכלי מבחינה עסקית ,מה קרה ולמה ? 

"העסק עבר קשיים בשל ניהול כלכלי כושל .
היו לילות שלא יכולתי לישון....היו דאגות כבדות שרבצו עלי .
אני יכול לא לישון ולא לאכול .אבל אני חי בשביל התשוקה ליצור 
וליצר נעלים.
אני לא יכול לא לעצב ....במובנים רחבים המקצוע בחר אותי.
עשיתי שינויים ארגונים , אני עוסק היום בעיצוב נעלים .
ישנם משקיעים הדואגים לכספים . יצרתי הפרדה מוחלטת ברמת הארגון של החברה .
אני עוסק רק במה שאני יודע לעשות הכי טוב."

מהו המסר שחשוב לך להעביר לבעלי עסקים הנקלעים לקשיים?

"קושקה" זהו סיפור של הישרדות, 
הקושי הרחיב את יכולותיי כאדם ,את רגישותי לאחר והעצים את ההשראה 
שלי כיוצר. למדתי להעז !!! ללכת עד הסוף עם התשוקה שלי כמעצב.
הקושי מעצים את היכולת ליצור ."

 
בסוף השבוע מתקיים יריד" שופוני" בתאריכים ה29.10-31.10
מה המיוחד עבורך באירוע הזה ?
 האם יש אצלך גם התרחבות בנושא העיצוב ?

"לא רבים יודעים אבל התפקיד האחרון שלי לפני שפתחתי את קושקה 
ב-2004 הייתי מנהל שיווק במפעל העורות "פיליציה ".
ביום הראשון לבואי ראיתי עורות זרוקים בפינה .מנהל המפעל אמר : "זה פגום".
יחד עם מנהל המפעל יצרנו עור מקומט והכול נמכר.
אוקטובר 2015-אני מגיע למפעל תיקי עור 
ורואה שתי חבילות של עור בודדות ממפעל העורות פליציה 2004 .
הצעתי למנהל לעשות תיקים .
קניתי עורות ,  מהם יהיו סט של תיקים ומגפים במהדורה מוגבלת .
כלומר תהליך ההשראה של מעצב הנעלים הוא מסע חיפוש תמידי שהתוואי 
לא תמיד ידוע ,
אבל תוך כדי חיפוש נוצר הדבר השלם ,האסתטי , המשמח את הלב ותמיד 
מקורו בתשוקה ליצור יופי ..."
חברותי היקרות,  כאשר תבואו לקושקה ביריד שופוני 
תספרו לו שקראתם והתוודעתם אליו ב'בדי מרפא '
ואז נכונה לכן הפתעה ...
מהי ההפתעה???  תצטרכנה להגיע לשופוני- אני יודעת 
לשמור סוד 

דבר הסטייליסטית 
שאלתי לי אליכן חברותי מה יש בנעלים שגורם לנו לתשוקה כל כך גדולה ?
שמחבר אותנו אל הנשיות שבתוכנו ?
שגורם לשמחה ולאושר?
בואו לשופוני ותראו מכורות כבדות ...
אשמח לפגוש את תשובתיכן 

תודות ...תודות אין סופים לרעות דישבק ובן זוגה יהונתן כהן מגורי 
שהגיעו והתמסרו לצילום ...וקיבלו כל גחמה שלי באהבה רבה 
חברה אתם אלופים 
  
שמחה לעדכן שהנה הגיע האביב 
פרחי שופוני נראו באופק 
ועת קולקציה חדשה הגיעה 
נעמי איצקוביץ
מיכל
31/10/2015 09:32
הי נעמי , כתבת נפלא מרתקומעורר עניין . אכן מעצב נעליים יחודי ....לא נעלתי לכן לא אוכל שהגיד נח ....אבל נראה
מבטיח !!!שאפו !!!!
נעמי איצקוביץ
31/10/2015 12:12
מיכל יקרה תודה מעומק הלב.
אתגר רציני מאד עברתי הפעם עם טיפולי השינם וכל ...הנלווה
אבל קושקה הוא אמן בחסד עליון ,מקורי ,יצירתי וצנוע
תמרי
31/10/2015 13:24
נעמי יקרה, לא בכדי שם המותג של שלום דדון נקרא קושקה, כפי שהוא הסביר פירוש המילה הוא חתולה ברוסית.
כמו החתול שנופל על רגליו ותמיד קם למרות הכל, שלום הוא בחור של השרדות. נופל וקם גם בזמנים שהיו קשים עבורו ומונע מהמילה שמניעה את הכל: תשוקה. לא מוותר.
הנעליים ועשייתם הן נוף ילדותו. זה חרוט לו בגוף מהיום שהוא היה ילד ולכן אין פלא שזה ממלא את חייו וליבו באהבה והתמסרות אין קץ. רואים בעיצובים שלו שהוא אוהב את מה שהוא עושה ועושה את מה שהוא אוהב ומשקיע את כל כולו באהבה הזאת.
ראיינת של שלום בצורה הכי פתוחה וכנה ונהניתי מהראיון ומהסיפור האישי שהבאת כאן בצורה אישית ונוגעת.
אין לי נעל של קושקה אבל לגמרי עשית לי חשק...
נעמי איצקוביץ
31/10/2015 13:44
אוי תמרי לבך הרגיש מבין לליבו של אמן .אכן התשוקה מניעה אותו ...אבל לא היה לו קל להתמסר לראיון ...ובסוף צלחנו יחדיו את המשוכה .אכן חשוב לי לראיין ממקום אמיתי וכן ..ואני מוצאת שבסופו של יום זה הכי מעצים את היוצר והכי מעניין את הקוראים....הנעלים מאד נוחות ...יש לו ידע באימומים ובעקבים ...וכדאי להתנסות בהן ..ובלוג זה ממש ממכר ....:)
שירלי סלע לבבי
31/10/2015 17:50
הנעליים שלו מד-הי-מות.
נעמי איצקוביץ
31/10/2015 18:30
שירלי
ממש כך ...ואת הלוא יודעת ..דבר או שניים באסתטיקה
כרינה ובר
31/10/2015 18:35
כמה נעים לקרוא על אנשים שעוסקים במלכה כמו פעם, הרבה לפני המהפיכה התעשייתית.
מעצב אמיתי, לא יכול שלא להיות בקשר עם חומר. ואלו שהם בעלי תשוקה אמיתית, חייבים לחוש בו, לגעת, להרגיש אותו.
הבאת דוגמא מצוינת בדיוק לזה.
מאוד ברור מהראיונות שלך, שאת בוחרת מעצבים שאת מחוברת אליהם במיוחד. החיבור הזה עובר גם אל הקוראים.
הבלוג שלך מהווה גם פלטפורמה לקידום של מעצבים. שאפו.
נעמי איצקוביץ
31/10/2015 19:25
כרינה אהובה אני כל כך אוהבת את קראתך דקת האבחנה ...לא נפגשנו פנים אל פנים אבל את לגמרי חשה אותי ...כאשר כתבתי חשבתי עלי ועליך ששבר בחיינו הביא אותנו לעיסוק הנוכחי ...אהבתי את האמירה של שלום שהשבר בחייו הרחיב גם אישיותו כאדם וגם יכולתו העיצובית ...מדהים ...מיהו אמן אמיתי smile emoticon ונכון אני מחוברת אל המעצבים שאני כותבת עליהם ...ואם לא אני גונזת את הפוסט
הגר אשחר ניר
31/10/2015 21:59
נעמי. איזה פוסט מקסים. ואיזה איש שלום. קודם כל חייבת להגיד שלאחרונה, משהו כמו חודש כזה, התקלתי לראשונה בשם שלום דדון וגם בשם המותג "קושקה" ובתמונות הנעליים. הן שבו את ליבי כבר אז ומהסקרנות עשיתי חיפוש לראות במי ובמה מדובר. מדהים שדווקא עכשיו פתאום העלית את הראיון הזה. נסתרות הן דרכי החיבורים ברשת ובחיים. הנעליים משגעות. עושות לי חשק עז. והסיפור והאיש מסקרנים ונוגעים. וכמו שתמרי כותבת לך, איזה חיבור מהמם. החתולה והחתול שתמיד נופל על הרגליים. מקסים. וגם החתוליות שבהליכה והדימוי הם משהו מאוד נשי בעיני ואני מאוד מתחברת לתחושה. בתור חולת נעליים, יש בהן משהו שנותן ביטחון, ששומר אותנו על הקרקע, ונראה שזה מה ששלום עושה במקצוע שלו, בחיים שלו ובתשוקה שלו וזה מרגש לראות ולדעת שזה המבער מאוחרי המותג. כתבת והצגת את הזוית מקסים. נהניתי מאוד. תודה :)
נעמי איצקוביץ
02/11/2015 21:32
הגר אנהבתי את תשובתך המקורית על מקומן של הנעלים בחיינו .
"יש בהן משהו שנותן ביטחון,ששומר על קרקע...בפלדנקרייסט טוענים שהרגלים והצוואר מנהלים את חיינו ולכן כל כך חשוב לשמור על הרגלים ולהשקיע בהן...תודה על הפירגון האיסופי שלך אהובה
לאה רביד
01/11/2015 08:02
נעמי היקרה,
הפוסט מקסים, כמו תמיד. סיפור משולב על אומנות ויצירתיות עם התמודדות עם קשיים.
נהניתי מאד לקרוא!
נהיה בקשר.
נעמי איצקוביץ
02/11/2015 21:28
לאה אהובה
מחכה תמיד בקוצר רוח לתגובותיך .
תמיד את שמה את עינך החכמה על גרעין העלילה בסיפור.מדויקת שאת.
ניפגשים השבוע ...
מיכל פריימן
03/11/2015 09:39
נעמי יקרה,
כתבת מדהים, והכי קניתי את המשפט הבא: "הקושי מעצים את היכולת ליצור"
אני חושבת שצריך לקחת אותו לכל תחום בחיים, כי הקושי הוא זה שממנף אותנו קדימה ויוצר מאיתנו מה שיהיה הכי אנחנו בעולם, הכי ממומשים, הכי טובים, הכי אנחנו :-)
תודה על עוד פוסט נפלא :-)
מיכל פריימן (אחות של...)
נעמי איצקוביץ
04/11/2015 21:11
מיכל יקרה
אכן הקושי מעצים את היכולת ליצור אצל יחידי סגולה ...אבל לפעמים הקושי עשוי לעצור אותנו לזמן מה ..לאינקוביזציה ורק אחרי נוכל למצוא את השלמות הרגשית שלנו
סנדרה סולומון
12/04/2016 18:20
כמה רוך ונוחות
הנעליים אכן יוצרים אווירה של נשיות
נעימות לרגל ולגב
נוחות ומפנקות
מלטפות
כמו חתולה.
שיהיה בהצלחה.
נעמי איצקוביץ
14/04/2016 22:04
סנדרה את הלוא יודעת .
את קרמיקאית מאד מוערכת ואם את אומרת זהו סמן חשוב.
תודה לך.
נויה קומיסר
14/04/2016 16:41
נעמי הפוסט נהדר.התמונות שאת מצרפת לפוסטים הן הדבר הראשון שתמיד מושך אותי. למראה נוספות כמובן גם המילים וההקשרים.הליכה חתולית מזכירה לי שחקן מוערך שאני זוכרת את עצמי מילדות בוחנת את הליכתו החתולית משהו..הלוא הוא ריצ'רד גיר.הראיון בנוי ברגישות רבה ואי אפשר להפסיק לקרוא אותו . מבחינתי נעליים הם פריט אהוב ביותר , ראשית מהסיבה שהכי קל לי למדוד אותן ואין צורך להיכנס לתא הלבשה..אבל לא רק בגלל הקלות הטכנית. מבחינתי נעל עושה שינוי משמעותי בלבוש ובמראה הכללי. בנוסף, מעניין לראות איך מעוצבות נעליים בהתייחס לחומרים, לצבעים, לשילובים. תחום מושך ומרתק. נהניתי מאוד לקרוא את הפוסט שלך.תודה
נעמי איצקוביץ
14/04/2016 22:07
נויה יקרה שימחת אותי מאד בתגובתך.
מאד חשוב לי הפן האסתטי כבלוגרית אופנה ואני שמחה שהן לוכדות את העין.
מסכימה שבקניית נעלים יש תשוקה ליופי שבאה לסיפוקה בלי כל המחלוקות הפנימים שיש בקניית בגד.
תודה לך על תגובתך.
טלי יחיה
16/04/2016 21:28
איזה יופי של פוסט, לא הכרתי את המותג אבלל לא ספר נעליים מאוד מעניינות ומאוד לטעמי, מאוד אהבתי את הבחירה שלו בשם"קושקה" ועוד יותר נהנתי לקרוא את המשפט שהוא אמר "המקצוע בחר אותי" כך אני מרגישה גם. שזה לא רק שאני בוחרת כל פעם מחדש אלא גם נבחרת.
פוסט נפלא.
על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.