עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

הלכתי ל"שנקר" ללמוד "סטיילינג אישי",
וזאת על מנת ללוות נשים ש"פגשו בסרטן השד",
ומצאו את עצמן עם הקושי הנשי כאשר הגוף לא נראה כפי שהיה.
וכל אשה שרוצה לאהוב את עצמה ולהיראות במיטבה.
חברים
יוסף רוטשטיין
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
סטיילינג  (8)
נעמי איצקוביץ  (3)
סרטן  (3)
אופנה  (2)
שנקר  (2)
אביאלה ששון  (1)
אביחי קמחי  (1)
אדום  (1)
אומן  (1)
אופנה עושים באהבה  (1)
אורה סומא.  (1)
אורנה שאול  (1)
אלה קארי  (1)
אלינור עאמר  (1)
אמ  (1)
אסנת הררי  (1)
אש היצירה הפנימית  (1)
בדי מרפא  (1)
בילבי  (1)
בלט  (1)
בצלאל  (1)
גוליס  (1)
גל חרמוני  (1)
דבורית שרגל  (1)
דורון רבינוביץ  (1)
דנה כהן  (1)
דרוזית  (1)
הביודעם  (1)
הילה גוולי  (1)
הישרדות.  (1)
הפקת אפנה  (1)
הקורל  (1)
השראה  (1)
זיכרון  (1)
חותם חיים  (1)
חזון  (1)
חני וינרוט  (1)
טלי קושניר  (1)
יהודית הרפ  (1)
יהודית הרפז  (1)
יובל דורון  (1)
יום השואה.  (1)
יומנה אלוואזני  (1)
יעל אלקיים  (1)
יעל גולדמן  (1)
כותבת במקל של כורכום  (1)
כתום  (1)
לורנס לה-שאן  (1)
לפגוש סרטן  (1)
מיכל קולט -ארבל.סרטן שד  (1)
סטיילינג.תשוקה  (1)
סטייליסטית  (1)
פוטותרפיה  (1)
פול פוארה  (1)
פקטורי 54  (1)
פרידה קאלו  (1)
צהוב  (1)
צורפות  (1)
צילה זן בר צור  (1)
צרלי צפלין  (1)
קוקו שאנל  (1)
קושקה  (1)
קיימות  (1)
קירה דורון  (1)
קנדינסקי  (1)
רבקין -בריק  (1)
רוזה סיינסקי  (1)
ריפוי רוחני  (1)
רקמה תימנית  (1)
שופוני  (1)
שיר משעל  (1)
שנקר.  (1)
שרי בן ארו  (1)
תשוקה  (1)
ארכיון
אדום-אדם-אישה

רוקמות מעגל נשי

25/08/2015 13:34
נעמי איצקוביץ
אלינור עאמר, גוליס, דרוזית, בצלאל

"אני מסתובבת בכפר עוקבת, מצלמת ,מדברת ואני חשה כבוד ,הערצה ואהבה לנשים האלו"

 אומרת אלינור עאמר מכפר ג'וליס , מעצבת אפנה בוגרת בצלאל,

הדרוזית הראשונה הפורצת את שערי הכפר ויוצרת אומנות שמשלבת


בין החומרים של העבר ובין ראיה מודרנית עכשווית.

                                                                                       צילום אלינור עאמר.

 

בפרויקט הגמר יצרה אלינור מחווה לדימוי של האישה הדרוזית .


בפריטים על טהרת הצבע הלבן, המזוהה בעיקר עם הלבשה התחתונה של העדה הדרוזית


לובשת השחורים, חיברה עמאר בין צללית הגלבייה המסורתית לעבודות רקמה צבעוניות,


עבודות שנעשו בשיתוף עם נשות הכפר בו גדלה בעבודת רקמה משותפת.

                                                                                צילום אלינור עאמר.

     

הראיון

 

מי השפיע עליך ביותר בתוך המשפחה ?


"הסבתות ובעיקר הסבתא מצד אבא .היא מציירת וכל נשות הכפר היו מגיעות


אליה לרקום את הדוגמאות שהיא יצרה .הן עשויות לשבת שעות יחד לרקום, לשתות קפה,


לקום להכין אוכל במשותף - זהו מעין מעגל נשים היוצר בתוכו תמיכה ".

                                                                                 צילום משפחת עאמר.

 

מה הייתה המטרה שלך בעבודת הגמר כאשר בחרת בנשות הכפר?


"רציתי שהנשים הנמצאות תמיד מאחורי הקלעים תעבורנה לקדמת הבמה.


היה חשוב לי לצלם אותן ולחשוף את העשייה שלהן.  אני חשה מאד קרובה ושותפה לעשייה


שלהן.”

                                                                               אלינור עאמר

 


תתארי לי את תהליך עבודת הגמר שלך ...מה היו הבחירות שלך וכיצד זה נעשה?


"הגשתי חמישה עיצובים שונים,  המשותף להם שכולם נשענים על גלביות המסורתיות


אצלנו בעדה עם טוויסט מודרני . בחרתי ליצור אותן בצבע הלבן וכל אחת רקומה בסגנון אחר" .

                                                                                צילום אלה מנור

 

העבודה הראשונה אלתשחאי 


"לקחתי הדפס שלהדיוקן של אחת מנשות הכפר ובסימבוליזציה –טכניקה


של הדפס רקמה בצבעים בעבודת יד העברתי את הדיוקן אל הבד.


הטכניקה של יצירת הדיוקן מתבססת על תמונות אמתיות.  ערכתי להן פוטושופ.


באמצעות טכניקות מתקדמות של הדפסים ופילטרים ,ניקיתי והשארתי רק את הדיוקן הנקי.


בטכניקה הזאת רוקמים דרך קבוצה של חוטים בשם חוטי בילה. זאת רקמה מאד


צפופה וצמודה"

                                                                              צילום אלינור עאמר.

 

העבודה השנייה –אלברק ואלחרז –פייטים וחרוזים.


"זאת טכניקה של רקמה דרך שורות,  כאשר החרוזים צריכים להיות מאד צפופים.


בדגם הזה כל הגזרה של הכיסוי ראש עשויה מבד כתנה 


ומסביב לדיוקן האישה נעשתה טכניקה של אלברק ואלחרז


ומתחתיה נתפרה שמלה מבד משי בגזרה קלסית "     

                                                                                   צילום אלינור אעמר.

 

העבודה השלישית –טכניקה בשם אג'ור


"זאת שיטה המתבססת על פרימה של חוטים ומחשבים מהו הרוחב שאת רוצה ...


אחרי הפרימה נשארים חוטים באורך שאיתם רוקמים בעבודת יד לפי העיצוב אותו בוחרים."


אלינור השתמשה בחליפת האג'ור בבד פשתן.

                                                                                          צילום אלינור אעמר.

                                                                         שם הטכניקה אלפלאחי 



העבודה הרביעית-דגם גו'הרה


אלינור יצרה חולצה קלאסית מבד משי טבעי והדפיסה עליו דימויים שערכה


באמצעות הפוטושופ והאילוסטרייטר . היא צילמה קבוצה של דיוקנאות


של נשים מגילאים שונים ושילבה ביניהם דימויים קלאסיים מהרקמה הדרוזית. 

                                                                                    צילום אלינור אעמר.

 

        המכנסים בטכניקת אלמסחב הדגם מצד ימין           האז'ור דגם מצד שמאל               


העבודה החמישיתהמכנסיים


"המכנסים נעשו בטכניקה בשם אלמסחב -


פורמים חוט ומשחילים במקומו חוט אחר בצבע אחר ומחומר אחר.


אלינור השתמשה בחוטי כתנה אותם רקמה על בד העשוי מצמר עבה.


למכנסים צורפה חולצה מבד משי ועליו הדפס של דיוקנאות 


בחלק התחתון של החולצה רקמנו רקמה בשם תטריז מלאן"

 

 

מיהו קהל היעד שלך ?


"הדגמים מיועדים לכל אישה באשר היא ולא רק לנשים דרוזיות .


אשמח להגיע לכמה שיותר נשים בעולם הרחב."

                                                                              צילום אלינור אעמר

 

האם העבודה שלך היא ההומז' לאישה הדרוזית ?


"עבודת הגמר שלי היא מחווה לנשים המבוגרות מהכפר שלי,


נשים שאני מרגישה מאד קרובה אליהן.


היה חשוב לי ליצור איזון בין שני העולמות - המסורתי והמודרני,


העולם שלהן והעולם שבו אני חיה ."

 

האם היה חשוב לך לשמור על מראה צנוע , לפי אמות המידה שלך?


"חשובה לי הצניעות. הדגמים שלי לא חשופים מאחר ואלו הקודים


שעליהם גדלתי.  חשוב לי לתת כבוד לערכים ולחוקים עליהם גדלתי."



איך נעשה השיתוף ,איך נוצר המעגל הנשי של נשות הכפר הרוקמות עבורך?


למעשה ,כמעט לאורך כל שנות הלימוד בבצלאל תמיד נהגתי לבקר אותן ,


ולהסתכל על העבודות והרקמות הסיזיפיות שהן עושות


לקראת עבודת הגמר פניתי אליהן והן התרגשו ושמחו לעזור לי


כך נוצר מעגל נשי תומך עבורי של רקמה משותפת. וכל התהליך היה מאד


מרגש בשבילי.

                                                                   צילום אלינור אעמר

 

החוויה שלי -


פגשתי נכדה שהולכת בעקבות סבתה ועושה צעד אחד אמיץ נוסף.


בעקבות הלימודים בבצלאל היא יוצרת מראה מעצימה


לעוצמה הנשית של נשות הכפר...יש פה הדגמה של יצירה משותפת ורשת תמיכה


כמו שהיה נהוג מדורי דורות .


זאת הצהרה נשית חזקה ואכן מגיע להן ההומז' הזה 




תודה לכל מי שהתגייס לעזור לי 


לדורון רבינוביץ ולתמי פרץ העוסקים בהבט הגרפי.

                                                                                                                    אימא של אלינור ביום חתונתה.

"

נעמי איצקוביץ
הילה גוילי
25/08/2015 14:15
כתבה נהדרת ,על החיבור בין המסורת לעולם המודרני,לשמור על חוקיות החיים והניצוץ המסורתי לצד הבנה שהעולם מתקדם ,הבגדים יפים הרקמות מעלפות,והכי אהבתי את נושא הצניעות,הבגדים מתאימים לכולם,אהבתי את הגלביות עם הגקטים ,בכלל כל חוייות הריקמה המשותפת מאוד מענינית בעניי מעבר לחברותא ,אלא למשמעות של רימקה משותפת תרתיי משמע!
נעמי איצקוביץ
26/08/2015 15:57
הילה יקרה
רק מי שבא מעולמות שורשים יכול ביתר קלות להבין את שורשיותו של אחר.אף אני מתחברת לכך שכולנו רקמה אנושית אחת ואם אנחנו משכילים לשמר זאת אנחנו זוכים
תמרי
25/08/2015 14:18
נעמי פוסט מרגש. ולא בגלל הבגדים של אלינור ולא בגלל מעגל הנשים שהיא יצרה אלא בגלל האומץ שלה, לקום לעזוב את הכפר וללכת ללמוד בבצלאל.זה לא מובן מאליו, ממש לא. יש משהו כל כך אינטימי ולעיתים אולי סוגר בעדות הללו שללמוד במקום פתוח כמו בצלאל הוא ההיפך הגמור. ועל כך מגיעה לה הערכה. על ההחלטה שלה. אני מאוד אוהבת שבנאדם משתמש בשורשים שלו להביע משהו משל עצמו.זה הדבר הכי טבעי בעולם. דע מאיפה באת ולאן אתה הולך....אלינור יצרה בגדים כהוויתם.לא התחכמה יותר מדי, פשוט נתנה לעצמה את עצמה דרך הרקמה, דרך הגזרות המוכרות של העולם ממנו היא באה (יותר עולם גברי בעיני הגזרות של הבגדים) דרך הרוקמות בכפר שלה, דרך משפחתה וכל מה שכל כך מוכר לה וברור לה. יש כמה אינטרפטציות שמאוד אהבתי בייחוד את רקמת האז'ור בשחור לבן. שם היא יצאה קצת מאזור הנוחות שלה והביעה משהו יותר חזק בעיני, יותר אחר.
נעמי איצקוביץ
26/08/2015 15:21
ייתכן כי בעיניים מודרניות היציאה של אלינור מן הקווים המסורתיים של מעגל הרוקמות היא בצעדים קטנים, אך אפשר גם להניח כי במבט מבפנים אלינור העזה והלכה בדרך חריגה מאוד."(רונית מזיג -שטנדל).
דרכה המיוחדת של אלינור כמעצבת ואישה צעירה דרוזית מכפר ג'וליס אינה פשוטה כלל...וככל שאני מתחברת יותר לאנקדוטות שונות בחייה אני מכבדת אף יותר את חכמתה ליצור מרקם של חיבור ושיתוף עם נשות הכפר.לחבר בין הישן עם העולם המודרני ........ואנסה לתת טעימה מהמגבלות איתם היה עליה להתמודד ....דוגמת סיפור הרשיון שסיפרתי לך
רוני
25/08/2015 18:15
תמונות נהדרות של עבודת הנשים.המיומנויות שלהן,שהן כמעט חלק מהד.נ.א שלהן....מעורר קנאה...חלק מהעבודות של אלינור,ראוי להיות מוצג בתערוכות או מוזיאונים.חלק לביש ואופנתי ורלוונטי. אני חושבת על ההבנה שלה שהכח האישי שלה קשור לשורשים. דווקא במקום הקרוב יש פוטנציאל לפרישת כנפיים. יןפי של כתבה וכמובן,חוויה אישית נהדרת עבורך.
Shirli Sela Lev
25/08/2015 20:10
כתבה מרגשת. כמה חסר בעולם הישראלי המודרני פורום כזה של נשים שיושבות יחד ועושות עבודות יד, ותוך כדי כך לוגמות קפה ומדברות. זה נשמע כמו הדבר הכי נכון והכי מהנה בעולם. הייתי מצטרפת למעגל הנשי הזה ברצון.
נעמי איצקוביץ
26/08/2015 15:51
שירלי יקרה
אני כל כך מסכימה אתך .המהות הזאת של מעגל נשי תומך היה מדורי דורות וזהו משהו שבמודרניות ובקדמה זה נעלם .זה בהחלט מעורר קנאה .וגם קראתי שזהו אחד מיסודות התרבות הדרוזית.
נעמי איצקוביץ
26/08/2015 15:54
רוני יקרה
תודה על החיבור המיוחד שלך עם אלינור עאמר.על הזכות להכיר ולכתוב עליה.אני מסכימה אתך שעיקר כוחה של אלינור היא ההבנה שלה שהכוח האישי שלה נמצא בשורשים ומשם היא תוכל לפרוש כנפים..ובאמת זאת חוויה אחרת ומיוחדת עבורי
רונית שטנדל
25/08/2015 20:39
נעמי אהובה, לאחר שהתגובה שכתבתי לא נקלטה, אני רק בודקת שהכל תקין....
רונית שטנדל
25/08/2015 20:53
נעמי, כתבה מרתקת ומרגשת- הצלחת להביא את אלינור כדמות עגולה, שלמה, נטועה במסורת עשירה, ממנה שהיא שואבת, איתה היא מתכתבת, ויותר משהיא מביאה אל העולם שבחוץ את עולם מורשתה, היא יוצאת אל העולם על מנת לאסוף כלים ולהביאם אל המקום ממנו באה- שם מקור העוצמה, החום והתמיכה.
הצלחת להביא מן הריקוד הזה, לתת מן החוויה החושית של חומר, צבע, אוכל, לצד הצגת העבודות של אלינור והמשגת סגנונות הרקמה הדרוזית.
יתכן ובעיניים מודרניות היציאה של אלינור מן הקווים המסורתיים של מעגל הרוקמות היא בצעדים קטנים, אך אפשר גם להניח כי במבט מבפנים אלינור העזה והלכה בדרך חריגה מאוד.
נהניתי מאוד הן מהתוכן והן מהפן החזותי. אוהבת את הבחירות שלך.
נעמי איצקוביץ
26/08/2015 16:06
רונה אני חושבת שבסגיר שלך נגעת בדבר הכי חשוב ,הכי מהותי
ועזרת לי להסביר את המסע של אלינור.
אולי מדריכת הטיולים שבי עזרה לי להיכנס לעורו של האחר ולהיות מסוגלת לראות .אך זה לא פשוט זה לא עולם שאנשים מיטיבים להכיר.
הגר אשחר ניר
25/08/2015 22:27
נעמי, פוסט מקסים ומרגש. גם בהיבט של הבגדים והדוגמאות הייחדויות והמסורתיות. אני מאוד אוהבת את החיבור בין המסורתי לבין המודרני, נוצר בעיני איזה עולם שלישי מתוך הדבר הזה. וגם מגלה וחושף את מה שקורה שם בעולם הזה, שהוא באמת כל כך סגור ואחר ממה שאנחנו מכירים. ופה מגיע גם ההיבט השני, שאני מאוד מתחברת למה שתמרי כותבת, יש משהו באומץ של הבחורה הזו לעשות משהו שמאוד לא מקובל ומאוד לא מובן מאליו בחברה הזו, כאשה. וכאן בעיני נעוץ היופי האמיתי בכל מה שכתבת ובכל מה שאנחנו רואים. וזה גם עובר בעיני ביצירה שלה, היא מאוד מחוברת לנשים, לשבט, למסורת ושומרת על קשר אדוק עם המקום ממנו היא באה גם בחשיבה וגם בעיצוב. פוסט מקסים ואשה מופלאה. תודה!!
נעמי איצקוביץ
26/08/2015 21:33
הגר גם אני מאד אוהבת את החיבור בין המסורתי והמודרני את פריצת הדרך של אלינור הנכדה של סבתה ...יש במשפחה הזאת יסוד פורץ דרך ..פורצים צריכים לקבל תמיכה מהסביבה הקרובה אחרת הם מאבדים את השורשים שלהם ומתקשים לעוף רחוק.
הדרוזים ,כמונו הקיבוצניקים גזע לוחם
יוסי חדד
26/08/2015 10:33
נעמי פוסט מרגש. מדובר באישה מיוחדת לעזוב את הכפר ללכת ללמוד במקום שאינו תואם את המסורת והרוח הדרוזית ואולי אפילו ההפך מהמסורת. העיצוב של הבגדים מדהים יש בו משהו שורשי אולי מזכיר את הנשים הרוקמות בכפר. יש מספר בגדים מיוחדים שהיא עצבה נפלאים בעיניי
נעמי איצקוביץ
26/08/2015 16:07
יוסי תודה על תגובה מרגשת.
אהבתי את ההבנה שלך את עולמה של אלינור...ושוב יש דמיון מסוים מהעולם הראשוני ממנו אתה הגעת ולפיכך ,נדמה לי שהיה לך קל להתחבר
blonde bleach
26/08/2015 14:01
פוסט מקסים ומרגש. אני מקווה שאלינור תקבל את ההכרה המגיעה לה!
נעמי איצקוביץ
26/08/2015 15:57
תודה לך שני ספיבק.
שמחה מאד על הגילוי ההדדי שלי ושלך
לאה רביד
26/08/2015 14:15
הפוסט הזה הוא אחד מהפוסטים המוצלחים ביותר שלך! (וזה לא מוריד כלום מרמתם של הקודמים...)
אהבתי את היצירתיות בבחירת הדוגמאות שעל הבד והטכניקות של הביצוע, ואהבתי גם את השיתוף עם הדור הקודם ואת העבודה יחד על הפרויקט. אנחנו כבר איבדנו את היכולת הזו...
הבאת לנו קצת ריח וטעם של פעם.
נהניתי מאד מהפוסט, ואני כבר מחכה לפוסט הבא!
אגב, ניסיתי כבר פעמיים להגיב והתגובה לא נקלטה. אולי יש בעיה ואולי אני לא היחידה, כדאי לבדוק את זה.
נעמי איצקוביץ
26/08/2015 16:00
לאה אהובה
גם אני סבורה שהפוסט הזה הוא אחד המוצלחים ביותר
ואולי בשל החיבור המיוחד שלי לנושא ולדמותה של אלינור.גם אני אהבתי מאד את החיבור של אלינור לדור הקודם מצד אחד ומהצד השני את פריצת הדרך והאומץ לפרוש כנפים ולהתקבל לבצלאל.....תודה לך על הערה הטכנית ץשמעתי זאת מספר פעמים היום.אבדוק מה קורה
נעמי איצקוביץ
26/08/2015 15:25
Yula Oliel נעמי, קראתי בבלוג שלך ולא הצלחתי להגיב שם...
התרגשתי מתיאור מעגל הנשים, שיושבות שעות יחד, רוקמות, מדברות, שרות, מבשלות, אוכלות ושוב רוקמות...
זה מה שהייתי רוצה בחיים שלי... את המעגל הזה.
תודה!
נעמי איצקוביץ
26/08/2015 16:02
יולה אהובה
מעניין גם חברתי שירלי מספרת שכל שהייתה רוצה זה מעגל נשי ,יוצר ,טועם אוכל ,מבשל וחוזר ורוקם ...נתת לי רעיון לבישול עתידי...
מיכל מנור
26/08/2015 17:09
נעמי, הרבה זמן אני כבר מחכה לפוסט הזה.
פוסט מאד מרגש מבחינת החיבור של אלינור לעבר ולעתיד כאחד.
אהבתי מאד את הראיון שלך איתה, רואים עד כמה את מתחברת לאלינור ולפרוייקט שלה.
נעמי איצקוביץ
29/08/2015 13:17
מיכל יקרה
תודה על תגובתך החמה .אכן יש לי חיבור מאד עמוק לאילנור ואהבה ענקית לרקמות מכל הסוגים וכל המינים .תודה שאת עוקבת אחרי בראייה של עורכת .
ד"ר מיכל חמו לו
26/08/2015 20:27
נעמי באמת מרגש -
הגשר העדין והאומנותי שאלינור יצרה בין עולמה לעולם המודרני,

הגשר שאת יצרת בינך לבינה לבין נשות העולם,

והרקמה העדינה של אלינור מתחברת לי לרקמות שאנו רוקמות בחיינו - עם יקירנו ועם א.נשים שאנו פוגשים בתקופות שונות במסע שלנו. עם חלקם אנו פוסעים לאורך זמן - כמו הצבעים הדומיננטיים ברקמה, וחלקם להרף עין כמו צבע שמופיע רק מעט אבל תפקידו חשוב, וחלקם, כמו האריג וכל צבע, דוהים עם הזמן.
הייתי קונה בשמחה
ונכון - קצת התפייטתי....
כרינה ובר
27/08/2015 08:12
פעם שמעתי שרקימה שהיא פעולה רוחנית. משהו בתנועת המחט מעלה- מטה הוא כמו חיבור בין בארצי הגשמי, בים שמיים וארץ. כשנשים עוסקות בכך יחד, מתקבלת חוויה מיוחדת במינה.
הרבה כבוד יש לי למעגלים הנשיים האלה שבהם יושבות נשות הכפר מגילאים שונים, מעבירות את הידע הלאה לדור הבא.
כמה יופי יש בכל הטכניקות שמובאות כאן בפןוסט וכמה חשוב לשמר אותם לדורות הבאים.
תודה על פוסט נפלא.
נעמי
27/08/2015 18:21
יקירתי קראתי את תגובתך ודמעה נפלה מעיני.כמו תמיד ראייתך חודרת את המובן מאליו ואת רואה את הפנים.".פעם שמעתי שרקימה היא פעולה רוחנית. משהו בתנועת המחט מעלה- מטה הוא כמו חיבור בין הארצי לגשמי, בין שמיים וארץ. " הצורך למצוא את החיבור למעגל תומך קיים גם אצלנו ונדמה לי שזאת הקבוצה של יונית .זהו הפרלמנט של יונית....תמרי ...טוענת שעלי לעשות אימון אישי אצלך...אימון זהו מעגל נשי של תמיכה אמונית ורוחנית...תמרי כנראה מקדימה אותי בהבנתה
נעמי איצקוביץ
29/08/2015 13:20
מיכל יקרה מאד רגשת בכתיבתך הפיוטית !
נגעת ב"מוטיב הגשר " החוצה את תהליך היצירה של אלינור ואת החיבור שלי אליה ועל כך מגיעה לך התודה .ראיה מאד עמוקה יש לך בהבנת היחסים בין בני האדם ...מאד מאד התחברתי .
נעמי
נעמי איצקוביץ
11/09/2015 18:01
מיכל חמו -לוטם יקרה רגשת בכתיבתך הפיוטית !
נגעת ב"מוטיב הגשר " החוצה את תהליך היצירה של אלינור ואת החיבור שלי אליה ועל כך מגיעה לך התודה .ראיה מאד עמוקה יש לך בהבנת היחסים בין בני האדם ...מאד מאד התחברתי .
ורדה דודי
27/08/2015 09:08
שילוב מנצח של עבודת גמר מקורית ומרגשת בבצלאל של אומנית דרוזית בכתבה וכתיבה מופלאה של נעמי איצקוביץ. קראתי עכשיו בפעם השניה את הכתבה והרגשתי את הנשים הדרוזיות ששמחו לרקום ולעזור לאלינור האומנית להביא לידי ביטוי את חוכמת הרקמה של השבט. כתוב נפלא, הנושא נפלא. תודה נעמי שהסכמת לשתף.
נעמי איצקוביץ
09/10/2015 15:35
תודה לך ורדה על תגובה חמה ואוהבת
אהבתי את הביטוי אודות אלינור אומנית .ואכן אלינור היא אומנית ומעצבת אופנה.שבחכמתה השכילה לעבוד בשיתוף עם נשות השבט .חכמה הטמונה בנו הנשים עוד מימי קדם
הילה גוזני
30/08/2015 07:22
מקסים, מקסים, מקסים!
נהנהתי מאוד מהשיתוף במעגל הנשים. מאחלת הרבה הצלחה לדרך!
מחכה בקוצר רוח לשילוב של עוד ועוד נשים וגברים כמו אלינור בתחומים שחפץ ליבם. שילוב אמיתי זאת הדרך לשלום, שגשוג ושפע במעגל הקטן שלנו כאן בישראל.
הגיע העת להעז!
שירן כהן
20/12/2015 19:34
פשוט קסם!!!
כמה נפלא לראות התמזגות בין שני עולמות שונים כל כך
מעניין לכתוב בצורה מרתקת וברורה
כייף לקרוא:))
על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.