עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

הלכתי ל"שנקר" ללמוד "סטיילינג אישי",
וזאת על מנת ללוות נשים ש"פגשו בסרטן השד",
ומצאו את עצמן עם הקושי הנשי כאשר הגוף לא נראה כפי שהיה.
וכל אשה שרוצה לאהוב את עצמה ולהיראות במיטבה.
חברים
יוסף רוטשטיין
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
סטיילינג  (8)
נעמי איצקוביץ  (3)
סרטן  (3)
אופנה  (2)
שנקר  (2)
אביאלה ששון  (1)
אביחי קמחי  (1)
אדום  (1)
אומן  (1)
אופנה עושים באהבה  (1)
אורה סומא.  (1)
אורנה שאול  (1)
אלה קארי  (1)
אלינור עאמר  (1)
אמ  (1)
אסנת הררי  (1)
אש היצירה הפנימית  (1)
בדי מרפא  (1)
בילבי  (1)
בלט  (1)
בצלאל  (1)
גוליס  (1)
גל חרמוני  (1)
דבורית שרגל  (1)
דורון רבינוביץ  (1)
דנה כהן  (1)
דרוזית  (1)
הביודעם  (1)
הילה גוולי  (1)
הישרדות.  (1)
הפקת אפנה  (1)
הקורל  (1)
השראה  (1)
זיכרון  (1)
חותם חיים  (1)
חזון  (1)
חני וינרוט  (1)
טלי קושניר  (1)
יהודית הרפ  (1)
יהודית הרפז  (1)
יובל דורון  (1)
יום השואה.  (1)
יומנה אלוואזני  (1)
יעל אלקיים  (1)
יעל גולדמן  (1)
כותבת במקל של כורכום  (1)
כתום  (1)
לורנס לה-שאן  (1)
לפגוש סרטן  (1)
מיכל קולט -ארבל.סרטן שד  (1)
סטיילינג.תשוקה  (1)
סטייליסטית  (1)
פוטותרפיה  (1)
פול פוארה  (1)
פקטורי 54  (1)
פרידה קאלו  (1)
צהוב  (1)
צורפות  (1)
צילה זן בר צור  (1)
צרלי צפלין  (1)
קוקו שאנל  (1)
קושקה  (1)
קיימות  (1)
קירה דורון  (1)
קנדינסקי  (1)
רבקין -בריק  (1)
רוזה סיינסקי  (1)
ריפוי רוחני  (1)
רקמה תימנית  (1)
שופוני  (1)
שיר משעל  (1)
שנקר.  (1)
שרי בן ארו  (1)
תשוקה  (1)
ארכיון
אדום-אדם-אישה

מלאכת התיקון

30/07/2015 12:56
נעמי איצקוביץ
שיר משעל, רקמה תימנית, שנקר, סטיילינג


יש לי סימפטיה לרקמה ולתימניים .

שיר משעל בעבודת הגמר שלה–"מסורת מודרנית" מציגה אמירה עכשווית ,

שעושה חיבור בין הישן והחדש בעולם הרקמה התימנית.

הישן הוא אבני הדרך של הרקמה הכפרית כפי שהייתה נהוגה בכפרים בשנות ה-40 בתימן

והחדש הוא בעולם הגזרות העכשוויות .

שיר מרוויחה תוצאה שהיא אותנטית,מקורית ורב –תרבותית.

 

ראיון

מה הוביל אותך להתחבר לשורשים שלך? ללכת לחקור את סבתך?

"בשנה ג' בקורס סריגים הנושאהיה –עליות לארץ ישראל


המרצים היו אדווה ברונר ושאול אהרוני.


התחלתי לגעת בשורשים שלי מכיוון הומוריסטי.


סבי וסבתי הגיעו ארצה בשנות החמישים והתיישבו בחבל לכיש במושב יכיני .


למדתי מסבתי שעם בואם הם קיבלו בגדי חלוצים שכללו מכנסים קצרים ,חולצת חקי


מכופתרת וסוודר.



הנשים התימניות שומרות המסורתו הצנועות בחרו לא ללבוש מכנסיים קצרים


והן אלתרו פתרון - הן לקחו את שרוולי הסוודר ולבשו אותו על הרגלים החשופות,


חיזקו אותו באמצעות החגורה של המכנסים וקיבלו דגם דמוי –שרוול."


שיר מעידה על הקשר המיוחד עם סבתא –


"במציאות השוטפת יש מרחק בשל השפה אבל הבגד חיבר ביננו",


העבודה הזאת יצרה את היסודות לעבודת הגמר שלי.

 

 

 

מה הייתה המטרה שלך בעבודת הגמר? 


"בסוף שנה ג' נסעתי להולנד ונחשפתי לגישה האירופאית הנהוגה בעולם האופנה


רציתי לשלב את העולם המודרני,הצבעים והגזרות שנחשפתי להם לצד


היסודות השורשים שלי


אני יודעת שהדור של אמי לא ילבש את הבגדים התימנים של פעם ואני רציתי ליצור משהו


לביש שהן תוכלנה ללכת אתו. משהו שיהיה מקורי ועכשווי


ויגשר בין המסורת התימנית לבין הדור הישראלי ".

 

ספרי על תהליך העבודה שלך בעבודת הגמר ...


"בסופו של תהליך עליתי עם חמישה פריטים רקומים ועם נעלים מעץ עם חרוזים.


בחרתי ללמוד את הרקמה הכפרית כפי שהייתה נהוגה בכפרים בתימן ובמושב יכיני לא מצאתי נשים


שיכלו ללמד אותי (הדור של הסבתא והסבא הוא מאד מבוגר ועיניהם כבר לא מיטיבות ראות).


יש הבדל מאד גדול בין הרקמה העירונית הססגונית המוכרת לנו לבין הרקמהה כפרית.(לכפרים היה


קושי לשמר את תרבותם .הם לא ידעו קרוא וכתוב ולכן אין תיעוד של העבודה הכפרית אך יש נשים


שניתן ללמוד מהן).


בשנקר למדנו קורס בסיסי ברקמה ואני אוטודידקטית אז למדתי לבד מתוך ספרים.


"הבגדים נולדו מתוך תהליך של דיגום חופשי  עם מלבנים (שמבחינתי זה מאד שימור של הבגד


התימני ,שהיה בנוי ממלבנים ).עבדתי עם דיגומים והפכתי אותם לסקיצות


כדי לבחון את הפרופורציות על הגוף השלם ולחשוב על פרטים (לדוגמה כיסים)."

 

רוב הפריטים שהוצגו בעבודת הגמר שלך מופיעים בצבע שחור.מדוע ?


"בשרוול התימני ישנם צבעים : ירוק ,כתום ,אדום וורוד ובהתחלה הוספתי את הצבעים.


הצבעוניות של הפסים משויכת לאזור הכפרי ממנו באו העולים מתימן. ולכל אזור צבעים


אחרים. (בסופו של דבר מתוך התחקיר של פרויקט הגמר בסריגים הגעתי לצבעים אתם


עשיתי שימוש בעבודת הגמר.)


אבל גיליתי שיש קושי להדפיס ולשמור על יוקרה בתוצאה הסופית .


בחרתי להציג בסופו של דבר בבד שחור ,שבו מצאתי יותר מבחר בבדים את הטוויסט של הצבע


עשיתי בשימוש בחוטים באוברלוק בצבעים ירוק ,כתום ואדום ובחיבור של הנעלים"

 

תתארי את תהליך יצור הנעלים וכיצד הגיב הציבור הרחב ?


"הנעלים נוצרו בהשראת הכפכף התימני שהיה ממש כמו תכשיט .


עיצבתי את החלקים ממש מהשלב הראשוני–בחירת הצורות ,הצבעים והגדלים בטכניקה של חיתוך


לייזר .החרוזים עשויים פרס פקט ועץ רקומים על עור.


הקהל מאד אהב את הנעלים .יש מחסור בנעלי נוחות עם אופי אישי .


והנעלים ענו על הצורך הזה."

 

מה מסקרן אותך בתהליך העיצוב ?


"מאד מסקרן אותי לעצב בגדים לגברים .אני אוהבת את הדיוק והעבודה על פרטים (details)


בבגדי גברים חייבים לדייק .לא ניתן ליצור כיס למראית עין ...והדיוק הזה מדבר אל ליבי .


כל תחום העיצוב מעניין אותי ומסקרןאותי .אבל חשוב לי שיהיה נוח ולביש ."

 

הבחירה של שיר להנכיח את סבתא 

והכוחות שהיא שואבת ממקורותיה התימניים לצד החיים המודרנים

והטכנולוגיה המודרנית . זוהי הסינתזה  בין החדש והישן;

בין הרקמה של פעם ,הצבעוניות והפתיחות לעולם החדש.

בעיני זאת ישראליות במיטבה –שיר משעל מעלה דגמים רב תרבותיים עם פן אישי .

בואו נאחל לשיר הצלחה

צילומים משפחתים –שיר משעל .

צילומים מתצוגת גמר רון קדמי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נעמי איצקוביץ
לאה רביד
30/07/2015 13:25
איך את מצליחה תמיד למצוא את הנשים הכי מעניינות?
הנושא מרתק - לקשר בין העבר העתיק של תימן, ששימר את המסורת שלו מאות שנים, עם ההווה העכשוי של ימינו.
נהניתי מאד לקרוא,
תודה!
נעמי איצקוביץ
31/07/2015 06:35
לאה יקרה אחיינית אהובה !
תמיד ראשונה מגיבה באהבה ובעין טובה.אכן החיבור המיוחד של שיר בין עבר העתיק וההוה העכשוי יצר אמירה שמאד רגשה אצ אנשי האפנה .פתאום יש הבנה שהחיבור לשורשים שלנו הוא מקור הכוח .
כל כך מודה לך על תגובתך מלאת האהבה.נעמי
מיכל פריימן
30/07/2015 14:38
נעמי יקרה,
פוסט מיוחד על בנאדם מיוחד,
כל כך יפה לראות איך אנשים בוחרים להם דרך עצמאית ומוצאים את הביטוי האישי שלהם, של טעמם ושל אישיותם בתהליך בו הם בחרו לצעוד.

תודה שאת חושפת אותנו בשפתך הקולחת ובעיניך החדות והעירניות לפרטים הקטנים, לאמירה האישית שנמצאת בכל אחד מאיתנו כלפי העולם הגדול והכל כך כוללני וגלובלי :-)
מיכל, אחות של לאה
נעמי איצקוביץ
31/07/2015 15:33
מיכל יקרה תודה על תגובתך מחממת הלב
אכן בית הספר הגבוה לאפנה שנקר מוליך את תלמידיו להתחבר לשורשים .אבל שיר באמת לקחה את זה צעד אחד קדימה .החיבור לסבתא והרצון ליצור גשר שיחבר בין חדש וישן זהו כוחה ...ואכן כאשר אנחנו מחוברים לעצמנו .כל אחד מאיתנו הוא עולם שלם .
תודה על הארותיך מאירות הלב .באהבה נעמי
שונטי
01/08/2015 08:28
העבר תמיד מתחבר להווה והעתיד ובכל תחום וכאן באופנה זה מורגש ונראה...
הפוסט מלא ברגישות בצבעים וביחודיות היא בן אדם מיוחד והעברת זאת בצורה מאוד נעימה
תודה שאת משתפת אותי ..אוהבת
שונטי
נעמי איצקוביץ
01/08/2015 17:34
שונטי אהובה
תמיד את רואה את הטוב .אכן דרך הפוסט ניסיתי להעביר את הצבעים ,הריחות והרגשות של תימן של פעם ואת החיבור עם המודרניות העכשוית ..שמחה שאהבת ומודה לך על תגובתך
תמרי
01/08/2015 21:59
נעמי יופי של פוסט!! מאוד מעניין ומלא בחום ואהבה. אהבתי מאוד את החיבור של שיר להשראה הכל כך מקסימה ומשפחתית שלה. אין כמו שורשים משפחתיים להשראה בעיצוב. יש לזה קסם מיוחד. התמונות ששילבת יפות ונראות מצויין בפוסט. הזכרת לי את ימי שנקר העליזים שלי. נותנים לסטודנטים לבחור מקור השראה ולהתפרע עד הסוף. כיף גדול...
נעמי איצקוביץ
02/08/2015 14:28
תמרי תודה על תגובה כל כך חמה ואוהבת הרגע שנעמדתי בשוהו רום מול שיר והבנתי שאני מוקסמת מהאותנטיות .מהרב תרבותיות ..מכך שהיא לא ניסתה להיות משהי אחרת ממי שהיא .כן ימי הסטודנטים מדהימים בחופש היצירה שבהם ....המון תודה על יחסך לתמונות ושילובם בפוסט .השתדלתי להעביר את קסם -תימן .
על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.